מהו אורך העבודה הנכון לדעתך?
 
 
1.  אורך השן האנטומי או עד ה Cemento-Dentinal Junction ?
2.  אורך השן הרנטגני פחות 0.5 מ"מ ?
3.  עד הרגשה טקטילית של התנגדות להכנסת הפוצר – כלומר עד ההיצרות החודית ?
4.  אורך שנקבע ע"י ממקם החוד האלקטרוני ?
 
 
בואו נבחן כל שאלה לגופה :
 
 
1.   האורך האנטומי ניתן למדידה לאחר עקירת השן או לעיתים (אם אין עיוות) לפי סיטי. גם אם יש CBCT, לא ניתן לאתר את הפתח האפיקלי יחסית לקצה השורש האנטומי. ה CDJ הינו מעבר בין פנים השן לאזור הביולוגי החיצוני וה-PDL. מיקומו וריאבילי בהקף הפנימי של האזור האפיקלי. לכן שני מדדים אלו אינם רלונטים קלינית בקביעת אורך העבודה במהלך טיפול שורש או חידוש טיפול שורש.
 
 
2.   מיקום הפתח האפיקלי אינו נמצא בדר"כ בקצה חוד השן אלא בצידו. לעיתים מיקומו מספר מ"מ קורונלית לקצה החוד הרנטגני. אזור ההצרות החודית נמצאת אף היא במרחקים שונים מהפתח האפיקלי ולכן הוא בפרוש לא נמצא 0.5 מ"מ תמיד מהפתח החודי. מכיוון שהצילום הינו דו-מימדי, לא ניתן לראות מעבר של הפתח האפיקלי במיימדים B או P. לדוגמא: אם הפתח החודי נמצא 3 מ"מ קורונלית לחוד השן, נוכל לעבור את הפתח ב 1-3 מ"מ ולראות בצילום שאנו נמצאים בתוך התעלה. לכן המדד הרנטגני אינו מדוייק לקביעת אורך העבודה במהלך טיפול שורש או חידוש טיפול שורש..
 
 
3.   הרגשת התנגדות להכנסת הפוצר מצביעה על מגע של הפוצר עם קירות השן. הרחבת האזור הקורונלי לפני קביעת האורך תעלה סיכוי שאזור ההתנגדות יהיה אפיקלי אך לא ניתן לדעת זאת בוודאות מספקת. כיפוף מגביר את ההתנגדות הטקטילית להכנסת הפוצר ויכולה להטעות אותנו, כך גם אזורים אובליטרטיבים ואזורי חיבור בין תעלות סמוכות. לכן "להרגיש" זה בסדר, אך זה לא מספיק מדוייק ואמין בקביעת אורך במהלך טיפול שורש או חידוש טיפול שורש.
 
4.   קריאה אמינה בממקם חוד אלקטרוני היא השיטה המדויקת ביותר ויש לבצעה מספר פעמים במהלך טיפול השורש. השיטות השונות שהוזכרו (כולל שימוש בפיני נייר לבדיקת דימום) באות כדי לתת אומדן וללוות את קביעת האורך האלקטרונית המדוייקת. במידה ויש סתירה ביניהן  יש להסתמך לבסוף על הקריאה האלקטרונית.
 
 
 
לסיכום :
  השימוש בממקם חוד אלקטרוני הוא ה Standart Of Care ולכן יש להשתמש בו במהלך כל טיפול שורש. מומלץ להשתמש בו מספר פעמים כדי לבדוק השתנות האורך במהלך הפרוצדורה.