אפיסקטומי בשן טוחנת לאחר ביצוע חידוש טיפול שורש
אני מציג מקרה, שלהערכתי היום, נחשב מקרה סטנדרטי במרפאתו של מומחה לטיפולי שורש, אנדודונט מומחה, אבל לפני 10-20 שנה היה בגדר מדע בדיוני. מדובר בבחורה בריאה וצעירה, שיניים #46 ו#47 מקרה אסימפטומטי עם מצב פריודונטלי תקין. קיימת עששת קלינית משנית במידה מועטה.
לפני מעבר לסעיף הבא, אני מציע לענות על השאלות הבאות לאחר בחינת הצילום האבחנתי:
- מה הקושי הצפוי בביצוע טיפול שורש חוזר במקרה זה.
- למה לא לבצע אפיסקטומי כחלופת טיפול ראשונה.
- מהי פרוגנוזת השן וסיכויי הצלחת הטיפול האנדודונטי.
צילום אבחנתי - דלקת סב-חודית
בחינת הצילום האבחנתי
זהו מקרה קלאסי בו השחזורים הכותרתים של שתי הטוחנות לקויים. לא ניתן במקרה זה לבצע אפיסקטומי כחלופה ראשונה ועולה השאלה האם לנסות ולשמר את השיניים או לעקור אותן. נבחן את הקשיים הצפויים:
- סילוק המבנה נראה אפשרי ללא סיכון גבוהה לשלמות השן.
- יש לבצע הורדה מגובה בסיום הטיפולים כדי למנוע שבר. קיר מזיאלי נראה מוחלש. כמו כן, שיניים אלו יוכתרו באופן ודאי.
- חומר סתימת השורש בשורשים המזיאלים של שתי הטוחנות נראה קטוע במעבר לשליש האפיקלי. עולה החשד לקיום מדרגה, מצב שיש להתריע על השלכותיו למתרפא לפני ביצוע הטיפול לא נראית טרנספורטציה של תוואי התעלה האנטומי המקורי דבר המעלה את סיכויי הצלחת הטיפול החוזר.
- חומר סתימת השורש בשורש הדיסטלי של שן 46# נראה לא ממורכז, דבר המצביע על אפשרות לקיום תעלה לא מטופלת.
- מה להמליץ למשקם, בסיום הטיפול החוזר?
אני מעריך במקרה זה את פרוגנוזת השיניים כטובה וכך גם את סיכויי הצלחת הטיפול ולכן המלצתי על ביצוע חידוש טיפול שורש.
ביקורת לאחר 6 חודשים
ביקורת לאחר חצי שנה
חצי שנה לאחר סיום טיפול השורש החוזר ניתן לראות החמרה בשן #46 וריפוי ב #47.חשוב לדעתי לענות לשאלות הבאות :
- מה הסיבות האפשריות למצב זה? הרי, השיניים טופלו באופן דומה, אם לא זהה.
- מה אם כך האופציות העומדות בפני הרופא והמתרפא בשלב זה?
- האם סיכויי הצלחת אפיסקטומי בשן טוחנת טובים יותר במידה ובוצע טיפול חוזר לפני?
יש לציין יתרון בביצוע אפיסקטומי בשלב של כתרים זמניים וזאת עקב סוג המתלה. מתלה סולקולרי, הנהוג באפיסקטומי בשן טוחנת, מעלה סיכוי לנסיגה מינימאלית פריודונטלית ולכן קיימת עדיפות לדעתי בביצוע כתר זמני בתקופת המעקב והתאמת כתר קבוע בסיום האפיסקטומי.
סיום האפיסקטומי
אני שומע מידי פעם הערות מרופאים מפנים לגבי החשש מקידוח בעצם הקורטיקלית במהלך האפיסקטומי. מהו החשש לדעתכם? האם הוא מוצדק.
מה לגבי קיצור השורשים במהלך הניתוח. האם יש לקצר את השורשים בכל פרוצדורה? מה משמעות קיצור השורשים במקרה הנ"ל?
סיום אפיסקטומי בשן טוחנת (46#), טיפול שורש כירורגי
אפיסטקומי בשן טוחנת - ביקורת לאחר 6 חודשים
צילום ביקורת סופי
שישה חודשים לאחר האפיסקטומי וניתן להבחין בריפוי. ניתן אישור להמשך שיקום השיניים.
- האם היתה הצדקה להמתין עם השיקום הסופי של #47?
- האם יש הצדקה כלכלית למטופל בביצוע שתי הפרוצדורות? למה לא לעשות מראש עקירה ושתל?
לסיכום
הפרדה בין שיקולים בריאותיים ושיקולים כלכליים נהיית קשה יותר ויותר ועלינו להציג את ההשלכות הכספיות במידה והטיפול "יכשל". כמו כן, יש לציין גם את השפעת "רפואת שיניים מתגוננת" על קבלת ההחלטות של הרופא המטפל. טיפולים כירורגים, גם אם יש בהם הבטחה גדולה, משמעותם סיכון מוגבר (גם אם נדיר) לסיבוכים ובכך סיכון מוגבר לאנדודונט המטפל. האם הסיכון לתביעה שווה את זה?
למרות הכל, אני מאמין גדול ביכולת השילוב של הטיפול הקלאסי, חידוש טיפול שורש, והטכנולוגיה המודרנית, אפיסקטומי תחת מקרוסקופ בידיים של מומחה לטיפולי שורש מיומן.