טלפון במרפאה:

0778036247

חיפוש
Close this search box.

ספיגה בשן – טיפול שורש או עקירה ?

מתי מתרחשת ספיגה בשן

ספיגה בשן היא תהליך פתולוגי אבל בסיס מנגנון הספיגה בתהליכים פזיולוגים תקינים. הגוף סופג עצם ובונה חדשה כחלק מתהליך יום יומי של שחלוף העצם וחידושה. ספיגה בשן נשירה הוא תהליך הדרוש כדי לאפשר לשן קבועה לבקוע. כאשר מתרחש תהליך פתולוגי של ספיגה בשן, מדובר בדר"כ במצב על רקע חבלה, זיהום או לחץ. מדובר בתהליך בו הגוף מחליט לספוג,לפרק את את חומר השן. כדי להבין מה ניתן לעשות במצבי הספיגה השונים, יש להבין את הסיבות לספיגה. עקרון אחד חשוב לזכור, גילוי מוקדם מאפשר טיפול ושימור השן. גילוי מאוחר משמעו איבוד הרבה חומר שן וסיכויי שרידות נמוכים.

סוגי הספיגה השונים

ספיגה של קצה השורש

הזיהום (החידקים) בקצה התעלה (בקצה השורש) משפעל תגובת הגנה (דלקת) של הגוף מול קצה השורש. הגוף מרכז את תאי הדלקת (תאי ההגנה של הגוף) בעצם מול קצה השורש. לשם כך יש לפנות מקום, כלומר, לפנות עצם קשה כדי לפנות מקום לרקמת הדלקת הרכה. הגוף מסלק עצם ובעצם סופג אותה. תהליך הספיגה של העצם מותיר סימן רנטגני אופייני לדלקת בקצה השורש. אזור הדלקת נראה כהה יותר בהשוואה לעצם התקינה סביבו.

תהליך הספיגה הטבעי של העצם לצורך פינוי מקום לרקמת הדלקת משפעל גם תהליך ספיגה בשן של קצה השורש. ככל שעובר זמן, מתרחשת ספיגה בשן ובעצם באופן הולך וגדל עם הזמן. ספיגת עצם מסיבית תגרום לפגיעה בשיניים סמוכות ובתמיכת העצם בכל האזור כולל החלשת עצם הלסת (סכנת שבר) או פגיעה בסינוס או רצפת האף.

ספיגת קצה השורש תביא לקיצורו ולכן לאיבוד יציבות השן בעצם. חשוב להבין כי מבנה התעלה בתוך השורש הוא קוני, כלומר, רחב באזור הכותרתי ודק מאד עד לבלתי חדיר בקצה השורש. קיצור השורש, קטימתו, גורמת ל"פתיחת" התעלה בקצה. כאשר התעלה פתוחה, לא ניתן לאטום אותה בשיטה הרגילה ויש להשתמש בטכניקות מסובכות ולעיתים עם סיכויי הצלחה פחות טובים.

בכל מצב של דלקת בקצה השורש, יש גם ספיגה של הקצה. טיפול מיידי בדלקת מחוייב במציאות כדי למנוע סיבוך בצורת קיצור ואיבוד המבנה האנטומי הטבעי. כשאר כבר התרחשה ספיגה של קצה השורש, יש להתאים את הטכניקה של הכנת התעלה ואיטומה למקרה הספציפי.

כאשר יש דלקת בקצה השורש מתרחשת גם ספיגה שלו. ככל שדוחים את הטיפול כך מתקצר אורך השורש והפתח בקצה השורש נפתח. קצה פתוח לא מאפשר ביצוע טיפול שורש סטנדרטי.
ספיגת קצה שורש השן
השן לא טופלה זמן רב ולכן ניתן לראות כי השורשים (השן השמאלית) מקוצרים וקטומים (הקצה ישר ולא מעוגל). התעלה בקצה השורש הימני של השן, פתוח.
ניתן לראות כי הספיגה אינה אחידה ויוצרת פגמים בשורש שלא תמיד ניתן לאתר ברנטגן. אם מחכים מספיק זמן, לא ניתן להציל את השן ויש לעקור אותה.
חוסר טיפול מביא למצב בלתי הפיך
סימן רנטגני ראשוני
צילום נשך הנעשה באופן רוטיני במהלך ביקורת יכול לגלות אזור ספיגה באזור החיבור בין הכותרת לשן, אזור צוואר השן.

ספיגה צווארית בשורש השן

ספיגה בשן באזור צווארי היא תהליך איטי באזור החיבור בין הכותרת לשורש הנמצאת חבוייה מתחת לקיו החניכיים. אין מידע ברור מדוע הספיגה מתחילה אבל ברור שיש קשר לחבלה שיוצרת את הגירוי הראשוני בשילוב עם זיהום באזור צוואר השן הגורם המשני להמשך הספיגה בשן. תהליך הספיגה חבוי מתחת לחניכיים ולכן קשה לאתרו. כאשר הסימנים המחשידים הרנטגנים מתגלים, לעיתים מדובר בגילוי מאוחר. הספיגה מאד ייחודית ואינה פורצת לתוך החלק הפנימי של השן ולכן אין בדר"כ תלונה בשלבים הראשוניים. הספיגה פוגעת בהצלחה באזור צוואר השן ואז פולשת לאזור הכותרת ובשלבים מאוחרים חודרת אל השורש.

הטיפול בספיגה צווארית מחייב סילוק אזור הספיגה (ניקוי השן באזור תת חניכי) ולעיתים ביצוע טיפול שורש בשילוב עם שיחזור השן (שחזור מורכב תת חניכי). ישנם מצבים המחייבים טיפול כירורוגי משלים או הבקעת השן החוצה כדי לאפשר שיקום אזור מאד תת חניכי.

ספיגה בצוואר השן
בצד ימין למטה ניתן לראות ברגים שהוכנסו עקב חבלה גדולה עקב תאונת דרכים. זה היה כנראה הגירוי הראשוני שיצר לאחר מספר שנים ספיגה בצוואר השן הסמוכה.

ספיגה פנימית

גם במקרה זה איננו יודעים בדיוק את מנגנון הספיגה. מדובר בתהליך נדיר המתרחש בתוך התעלה. ספיגה בשן במקום פנימי,  היא ספיגה של קירות התעלה המתרחשת לעתים במקביל לאזורי בניית חומר שן לא מסודרים גם הם בתוך התעלה והלשכה. התהליך מתרחש כל עוד החלק הפנימי נשאר חי בחלקו. ביצוע טיפול שורש יעצור את התהליך. ניקוי ואיטום אזור הספיגה בתוך התעלה, יכול להיות מאתגר. במקרה המוצג כאן, בוצע טיפול שורש פנימי ובסיומו בוצע טיפול כירורגי שאיפשר איטום מדוייק במבט ישיר חיצוני על אזור הספיגה שפרץ את דופן השן.

מקרה מורכב זה דרש ביצוע טיפול פנימי (טיפול שורש) וטיפול חיצוני (אפיסקטומי)
אזור התעלה נעלם ומופיע עיגול כהה המסמן את גבולות אזור הספיגה. מקרה זה טופל באופן משולב ע"י טיפול שורש ראשוני והשלמת הטיפול באופן כירורגי, אפיסקטומי.

ספיגה בשן בעקבות לחץ

תהליך בקיעת השיניים הקבועות מחייב ספיגת שורשי השיניים הנשירות. לחץ של שן ע"ג שן אחרת יגרום להפעלת המנגנון הטבעי הזה. שן כלואה (שכיוון בקיעתה מופרע) עלול להפעיל לחץ לא תקין ולספוג שיניים סמוכות.

במהלך יישור שיניים, מפעיל האורטודנט לחץ על השיניים כדי להזיזם. הלחץ על השיניים עלול להפעיל מנגנוני ספיגה הגורמים לקיצור השורשים. ככל שהלחץ גדול יותר כך עולה הסיכון לשפעול הספיגה. יש לבצע מעקבים במהלך יישור שיניים ובמידה ומאתרים ספיגה, יש להפסיק או להחליש את הכוחות המופעלים.

 
ספיגת שן בעקבות לחץ
ספיגה בסיום יישור שיניים
ניתן לראות קיצור השורשים, קטימת הקצה (הקצה אינו עגול אלא ישר) ואף אזורים חסרים בצידי השן עם טיפול השורש (עם מילוי לבן בתעלה)

ספיגה לאחר מכה בשן שגרמה לתלישת השן מהמכתשית

במידה והשן נתלשה מהמכתשית, מתחילה ספירה לאחור של זמן ה"יובש". יש להבין את המתרחש בשני אתרים בשן. החלק החי הפנימי עובר נמק (מוות) עקב ניתוק כלי הדם והעצבים בקצה השורש. השן מפסיקה לחוש חום וקור והרקמה הפנימית מפסיקה להיות פעילה. חידקים יכולים להיכנס פנימה ומשם אל קצה השורש והעצם. אזור הסיבים מסביב לשן (המייסבים שקושרים בעדינות את השן לעצם) יעברו גם הם נמק במידה והשן תישאר מחוץ לגוף זמן רב (מעל מספר דקות)

אם כך, ישנם שני תהליכי נמק המתחילים להיווצר עם ניתוק השן מהעצם התומכת. יש לבצע שני דברים, האחד באופן מיידי והשני תוך מספר ימים.

  • מיידי – יש להחזיר את השן למכתשית מיד (תוך 5 דקות) כדי למנוע נמק הסיבים. ייבוש ונמק הסיבים יוביל לתהליך הרסני ובלתי הפיך של העלמות הסיבים ואז קישור ישיר של שן לעצם. הגוף מבצע באופן רגיל רענון (החלפה) של העצם (ספיגת עצם ובנייתה מחדש). כאשר אין רקמת הפרדה בין השן לעצם, הגוף משחלף את השן בעצם עד שכל השורש משוחלף ונעלם. אצל ילדים הלסת נמצאת בתהליך גדילה. כאשר השן ללא רקמת סיבים, היא מעכבת את גדילה הלסת במיקום השן, והשן הופכת להיות "נמוכה" מקשת השיניים התקינה.
  • תוך שבוע – יש לבצע טיפול שורש כדי למנוע כניסת חיידקים לתוך התעלה. ללא מערכת הגנה פנימית יכולים החיידקים לגרום לזיהום ניכר שבשילוב עם הדלקת החיצונית באזור הסיבים יכולים לייצר ספיגה הרסנית ומהירה של קירות השורש החיצוניים. תוך מספר שבועות, לא תישאר שן.
ספיגה שחלופית בעקבות ייבוש השן מחוץ לפה
שן שנתלשה עקב מכה והוחזרה לאחר זמן רב. ניתן להבחין באזורים בהם הגוף ספג את חומר השורש והחליפו בעצם תקינה. תהליך בלתי הפיך.
ספיגה דלקתית, מהירה והרסנית

לסיכום

ספיגה בשן היא תהליך טבעי ומתרחשת במהלך בקיעת שיניים קבועות והחלפת השיניים הנשירות. מנגנון הפעלת הספיגה אינו לגמרי מובן אבל במצב בו נוצר לחץ (בקיעת שן כלואה באופן לא תקין, הזזת שיניים במהלך יישור שיניים) עלולה להתרחשת ספיגה פגיעה מקומית בשורש השן הנספגת.

גורם נוסף המשפעל את מנגנון הספיגה הוא זיהום. זיהום (חידקים) מפעילים מנגנוני הגנה של הגוף (תהליכי דלקת). גם כאן, מופעל מנגנון הגנה טבעי. לצורך הבאת תאי הדלקת אל העצם, הגוף מפנה עצם (סופג אותה) ליד קצה השורש. באזור זה נוצרת חזית ההגנה המונעת כניסת חיידקים לגוף. הזיהום מפעיל את הדלקת באופן מתמשך ולכן נוצרים תהליכי ספיגה גם של השורש. אם הדלקת ממוקמת בקצה השורש בלבד, הספיגה תתרחש בקצה השורש. אם הדלקת עוטפת את השן, כפי שקורה לאחר העפת השן מהמכתשית והחזרתה ללא ביצוע טיפול שורש במהלך הימים הראשונים, הספיגה גם היא תעטוף את השן. שחלוף טבעי של העצם יכול לגרום להחלפת חומר השורש בעצם כתגובה לייבוש רקמת הסיבים העדינה העוטפת את השן. שני מצבים שאינם מובנים לגמרי זו ספיגה פנימית המתרחשת עקב גירוי החלק הפנימי של השן וספיגה צווארית המתרחשת כתגובה מאוחרת לחבלה מקומית בצוואר השן.

חשוב להבין שמצבי הספיגה השונים, הם מצבים מורכבים הדורשים הבנה עמוקה של התהליכים ומיומנות רבה במהלך הפרוצדורה הטיפולית. במצבים אלו כדאי לפנות למומחה לטיפול שורש.