במשך שנים רבות בוצע האפיסקטומי בשיטה הקלאסית ונחל הצלחה בכ-50% מהמיקרים. תוצאה זו הובילה את רופאי השיניים לאבד אמון בפרוצדורה זו. הטלת מטבע אינו תהליך פרדיקטבילי ולא ניתן להציע אותו למתרפא בלב שלם. מה הביא לקפיצת הדרך שמבטיחה כ-90% הצלחה היום בשיטה המודרנית?

• בחירת מקרה נכון – לפרק את הכתר או לעקוף אותו ולבצע טיפול כירורגי? זאת השאלה…במהלך השנים האחרונות היתה , להערכתי, קפיצת דרך בהבנת הסיבות למחלה הסב-חודית. אבחנה נכונה והבנת התהליכים הביולוגים שהביאו לכשלון מובילים גם להחלטת טיפול נכונה.
• איתור סיבות לכשלון עתידי במהלך הפרוצדורה – כאשר אינך יכול לראות את האפקס במהלך הפרוצדורה, לא ניתן לאתר סדק אפיקלי ולכן, לאחר סיום הפרוצדורה לא יתקבל ריפוי. היום בעזרת המיקרוסקופ ניתן לשנות תוכנית טיפול ולהמליץ על עקירה במהלך הפרוצדורה ובמיקרים רבים אף לפני. בהגדלה גם ניתן להבחין בפרפורציות ובבעיות נוספות שמשנות את פרוגנוזת הטיפול.
• טכניקה שונה בתכלית:
  

  	מודרני	קלאסי
  הרמת מתלה	במיקרים רבים ניתן לבצע מתלה sub-marginal ובכך למנוע רצסיה פריודונטלית לאחר הפרוצדורה	הרמת מתלה intra-sulcular וסיכון לחשיפת קיו הסיום של הכתר אחר החלמת הפריודונטיום
  חיתוך אפקס	חיתוך מינימאלי (הקטנת הפגיעה ביחס כותרת/שורש) ובזוויות ישרה (הקטנת כמות הטובולי האפיקלים החשופים)	חיתוך אלכסוני המביא לאיבוד יותר חומר שן וליותר חשיפת טובולי (ולכן ליותר סיכוי לדלף אפיקלי דרכם)
  חלל רטרוגרדי	טיפול רטרוגרדי בתעלה עם מכשור אולטרסוני ייעודי,לעיתים לכל אורך השורש (עד היתד)	הכנת חלל אלכסוני עם מקדח במקום כלשהו באזור האפיקלי.מתאר החלל עגול ולא מלווה את מתאר התעלה. יש גם סיכון לפרפורציה פלטינלית של השורש
  איסטמוס	איתור איסטמוס אפיקלי בראייה ישירה בעזרת המיקרוסקופ הדנטלי והכנה מכאנית שלו.	אין יכולת לאתר את האנטומיה האפיקלית ולבצע הכנה וניקוי
  סתימה רטרוגרדית ביוקומפטבילית	IRM,MTA,קומפוזיט	אמלגם
  המוסטזיס	טכניקות המייבשות את אזור הטיפול לזמן ארוך כך שניתן להכין סתימת שורש ללא הפרעה של דימום במהלך הדחיסה וההקשייה	רטיבות בזמן הכנסת השחזור עלולה לפגוע באטימותו.
  תפרים	תפירה עם מונופילמנט 5-6 אפסים	תפירה עם משי 3 אפסים (בדר"כ)
  פרוטוקול פרופילקטי תרופתי	כיסוי עם dexamethasone כדי להקטין סימפטומים פוסט-אופרטיבים