טיפול שורש בהריון בהחלט אפשרי. הרבה נשים "מאמינות" כי איבוד שיניים בהריון הוא מובן מאליו, "שן לכל הריון". יש החושבות שהדבר קשור להפניית קלציום ממשנן האם לזה העוברי (לצורך יצירת השיניים). לא פעם אחת התישבה פציאנטית ואמרה לי שהמצב התדרדר במהלך ההריון. "למה לא טופלת במהלך ההריון", שאלתי? "רופא השיניים שלי דחה את הטיפול עד לסיום ההריון".
אז מתי דוחים טיפול שורש או כל טיפול דנטלי אחר?

במאמר אנסה להסביר מתי ניתן לטפל ומדוע חשוב לטפל.

טיפול שורש בהריון - טרימסר שלישי

הריון גורם לסיכון יתר דנטלי

ישנם שני שינויים משמעותיים ועיקריים במהלך ההריון

  • קיים סיכון מוגבר לעששת (חור בשן) עקב עלייה בחידקים יוצרי עששת, ירידה בניקוי השיניים ושינויים בהרכב הרוק. עששת לא מטופלת עלולה להעמיק עד להגעה לאזור הפנימי של הכותרת (ללשכת המוך). כאשר היא פורצת לחלק הפנימי, אין יותר בררה ויש לבצע טיפול שורש. מסיבה זו עולה הסיכון לצורך בטיפול שורש בהריון.
  • דלקת חניכיים מוגברת והחמרת מחלת חניכיים קיימת עקב ירידה של מערכת החיסון, שינויים הורמונלים וירידה בהגיינה האורלית (ניקוי השיניים והחניכיים)

טיפול דנטלי כגורם סיכון בהריון

צילומים בהריון

אין הסכמה בין המומחים אבל באופן כללי במידה והמטופלת נמצאת בסיכון נמוך לעששת, ניתן להמנע מצילומים ולבצע בדיקה קלינית בלבד בטרימסטר הראשון. במידה וקיים סיכון גבוהה ומתעורר חשד לצורך בטיפול (עקב תלונת המטופלת), יש לבצע רק את הצילומים הנחוצים. בטיפול שורש יש צורך בכ 3 צילומים במהלך הטיפול. כיסוי הבטן עם סינר עופרת מונע חדירת קרינה באופן מלא ולכן הסיכון לעובר הוא אפסי. כמו כן יש לציין כי במידה ומבוצעים צילומים דיגיטלים, כמות הקרינה היא משמעותית נמוכה יותר מאשר צילומים רגילים. לכן, ביצוע צילומים דיגיטלים עם הגנה סטדנרטית בטוחים לעובר.

טיפול תרופתי בהריון

ישנו חשש למעבר התרופות לשליה ולעובר. רק אחוזים בודדים מהתרופות נספגות ומגיעות לעובר, בתוך כך, חומרי ההרדמה המקומית, נוגדי דלקת ואנטיביוטיקה (ולעיתים רחוקות טיפול סטרואידי). בעקרון יש חשיבות למשך מתן התרופה ולמינון. לקיחה קיצרת מועד לא תגרום לבעיה ולכן מדובר באיזונים ולא בהוראות חד-משמעיות.

  • לידוקאין, חומר האלחוש העיקרי הינו בטוח לשימוש
  • יש להמנע ממתן אספירין במהלך כל ההריון ובשלב ההנקה.
  • יש להמנע ממשכחי כאבים אנטי דלקתיים בעיקר בטרימסטר השני. ניתן לקחת אקמול באופן בטוח.
  • יש להמנע מאנטיביוטיקה ממשפחת הטטרה-ציקלינים בהריון וגם בשלב ההנקה.  משפחת הפניצילינים (מוקיספן) הינם בטוחים לשימוש.

טיפול שורש בהריון – המלצות

  • טרימסטר ראשון (עד שבוע 14) – מבצעים טיפולי חרום ופועלים ע"י מניעה תוך מתן הדרכה לניקוי מותאם אישית וניקוי אבנית תכוף. כאשר קיימת דלקת כואבת מדובר בטיפול דחוף המצדיק טיפול. יש להדגיש שככל שמתרחקים מהחודש הראשון (בו נוצרים כל האברים של העובר), כך הופך טיפול שורש בהריון לבטוח יותר.
  • טרימסטר שני (שבוע 14-28) – התקופה הטובה ביותר לטיפול שורש בהריון. יש לבצע רק צילומים הנחוצים תוך שימוש באמצעי ההגנה המכסים את הבטן. יש להמנע מטיפולים כירורגים גדולים שניתן לדחותם.
  • טרימסטר שלישי – טיפול שורש בהריון הוא יחסית טיפול ארוך ויסודי (שעה-שעה וחצי) ולכן חלקו הראשון של הטרימסטר השלישי בטוח ונח לביצוע טיפול שורש בהריון. בחלקו השני קיים קושי פיזי בשכיבה ארוכה של האם ולכן במידה וניתן לדחות את הטיפול עד הלידה, יש לעשות זאת. ביצוע הטיפול אפשרי תוך מתן הפסקות למטופלת לפי צורכה.

לסיכום

הריון יוצר סיכון יתר למטופלות לפתח עששת ולכן עולה גם הסיכון לצורך בטיפול שורש בהריון. מומלץ להשלים טיפול במוקדי הדלקת לפני הכניסה להריון. יש חשיבות עליונה להדרכת המטופלת כיצד לנקות את השיניים ובכך למנוע בעיות דנטליות.

רמת הסיכון לעובר מינימאלית במהלך טיפול שורש גם בטרימסטר הראשון אבל מפאת עקרון הזהירות אנו נמנע ככל הניתן מטיפולים אותם ניתן לדחות. אם מתעורר צורך בטיפול שורש בהריון יש לבצעו כולל ביצוע הצילומים, מכיוון והם הכרחיים לצורך ביצוע טיפול שורש טוב.

ישנה נטיה של רופאי שיניים להמנע מכל טיפול במהלך כל ההריון וזאת כתוצאה של "רפואת שיניים מתגוננת", כלומר החשש מתביעה במצב של פגם התפתחותי. נטייה זו מובילה נשים רבות לסיבוכים מיותרים ועלולה ליצור מצבי דחק (stress) מיותרים במהלך ההריון.

חשוב: טיפולים הכרחיים (עששת (חור), דלקת)  יש לבצע במהלך ההריון כולו (כולל בטרימסטר הראשון) מאחר וכאמור, אין כל תוספת סיכון, כתוצאה מטיפולי שיניים בכלל וטיפול שורש בהריון בפרט, בזמן ההריון.

מעבר להמלצות משרד הבריאות