רופא שיניים שלח לי את הפנורמי שביצע למתרפא שלו שהגיע לבדיקה תקופתית.
המתרפא מתלונן על משהו שמציק לו באזור שמאל תחתון כבר מספר חודשים. קשה לו להגדיר את הבעיה. לפעמים יש תחושה לא נעימה בלעיסה ולעיתים יש קצת רגישות לקור. לאחרונה יש לו תחושה מוזרה כשלוחץ על החניכיים באזור הטוחנות.
הוא הגיע אליי עם צילום פנורמי אבחנתי. אני לא דוגל בצילום הזה כצילום אבחנתי לאיתור מוקד כאב דנטלי הממוקד בקוודרנט ספציפי. במקרים רבים, ניתן היום לבצע סיטי בשדה קטן, באותה רמת הקרינה של פנורמי ולקבל אינפורמציה תלת-מימדית.
ביצעתי צילום נשך ופרי-אפיקלי אבחנתיים. האם עכשיו ניתן לאתר פתולוגיה רנטגנית?
תוכלו לפנות למאמר המרחיב קצת על ספיגות. אבל בקצרה :
ספיגה צווארית מתרחשת באזור אפיקלי (מתחת) לחיבור האפיתל לשן, ולכן אין כיסים פריודונטלים. הספיגה גם לא פוגעת במוך ולכן אין סימנים מוקדמים לפני הרס ניכר. האזור שניספג בשן משתנה ממקרה למקרה ובדר"כ גדול קלינית מהמראה הרנטגני. איתור מוקדם מאפשר שימור השן עם פרוגנוזה טובה מאד והתערבות חיצונית בלבד. גילוי מאוחר מאד כולל ספיגה משמעותית בשורש השן, מצב שלא מאפשר את שימורה.
חשוב לדעת, ששימור השן, במקרים רבים, תלוי יותר בקושי השיקומי הצפוי ופחות בקושי לבצע טיפול שורש. במקרים התחלתיים, אין צורך בטיפול שורש כלל אלא רק בטיפול שיקומי או פריודונטלי- שיקומי.
אז מה עושים?
שימור השן דורש מאמץ אנדו-פריו-שיקום משולב. במצבים רבים ניתן לבצע טיפול משמר עם פרוגנוזה טובה. אם המתרפא מעוניין לנסות, כדאי לבצע סיטי בשדה קטן כדי לדעת את מימדי הספיגה הצפויים בכל המימדים ואז ניתן לבצע תכנון מיטבי. היקף הספיגה יכוון את היקף הטיפול. מטיפול חיצוני בלבד ועד טיפול המשלב את כל הדיציפלינות השמרניות (טיפול שורש, הארכת כותרת/הבקעה מאולצת וטיפול במוקד הספיגה עם מבנה וכתר זמני ואז החלטה סופית לגבי עיתוי הכתר הקבוע)
במקרה הנ"ל המטופל לא היה מעוניין לשמוע על טיפולים משמרים מורכבים ומאתגרים ולכן עקר את השן. מסיבה זו, לא בוצע סיטי. הסיטי יבוצע לאחר ריפוי המקום, לאחר העקירה, לצורך תכנון השתלים.
לסיום ארצה להביא מקרה מוצלח, שן 23#. בו היו מעורבים מספר מומחים. בשלב הראשון ביצעתי את טיפול השורש. לאחר מכן בוצעה הרמת מתלה ע"י פריודונט ושחזור ע"י מומחה לשיקום (הם עבדו יחדיו). חשוב לציין כי מדובר במתרפא מתאים (מעוניין לשמר את השן בכל מחיר, היגיינה אורלית מוקפדת) לביצוע הפרוצדורה. לא פלא, שהשן שמורה גם שנים רבות לאחר הטיפול .
ספיגה צווארית היא ספיגה קשה לאיתור מוקדם, מיקומה בעייתי מבחינה שיקומית ואזור מוקד הספיגה שולח שלוחות ספיגה דקות לכיוונים שונים. קיימים מספר קשיים בשימור שן עם ספיגה מתקדמת והם בקצרה:
- קושי אנדודונטי – ביצוע הטיפול לפני סילוק רקמת הספיגה הרגישה עלולה להביא לדימום בטיפול ולבעיות בידוד התעלה במהלך הטיפול
- קושי שיקומי – יחס כותרת שורש עלול להיפגע, קושי לשחזר תת-חניכית ולהשיג התאמה טובה, ולעיתים, צורך בהבקעת השן.
- קושי פריודונטלי – במקרים רבים יש לבצע הבקעה או הארכת כותרת. כמו כן, יש להשיג היגיינה אורלית מוקפדת מאד כדי למנוע מחלת חניכיים או עששת משנית.
- קושי מול המטופל/ת – יש להסביר את הקשיים הצפויים והסיבוכים ולהכין את המתרפא/ה להצלחה אך גם לכישלון.