טיפול שורש ואפיסקטומי – טיפולים משלימים במצבים מסובכים
באופן רגיל טיפול שורש ואפיסקטומי הם טיפולים נפרדים. טיפול שורש נותן מענה לרב רובם של טיפולי השורש הראשוניים. מעטים המקרים בהם יש הייצרות של התעלה באופן כזה, שגם בעזרת המקרוסקופ, לא יהיה ניתן לאתר את התעלה.
ישנם מצבים קלינים בהם ניתן לצפות מראש כי יקשה לבצע טיפול שורש בלבד. במצבים מיוחדים אלו, טיפול שורש ואפיסקטומי יחדיו מסוגלים לתת מענה פרדיקטבילי עם סיכויי הצלחה בטוחים.
תעלה מסויידת – מצב מסובך
בשלב הראשון של טיפול השורש מבצעים "חלל גישה", וחודרים ללשכה (מרכז הכותרת). ברצפת הלישכה נמצאים מפתחים (חורים) של תעלות השורש.באופן נורמלי, אין קושי לאתר את המפתחים בשן.
כאשר מפתחי התעלה רחבים, אין קושי לדעת היכן התעלות נמצאות אבל כאשר המפתחים סגורים, לא ניתן להבחין בפתחי התעלות. במצב זה מבצעים קידוחים ברצפת הלשכה כדי לנסות ולאתר את פתחי התעלות.
כשהשן נוצרת, התעלות רחבות. מה קורה,אם כך, שגורם להסתיידות, היצרות, התעלות עד לחסימה?
בעקרון, מדובר תמיד בתגובה פנימית בתוך השן לגירויים המתרחשים במהלך השנים. החלק הפנימי בשן (אזור הלשכה במרכז הכותרת ואזור התעלות) מכילים רקמה חיה שמאפשרת לחוש קור וחום. רקמה חיה זו יודעת ליצור חומר שן. יצירת דנטין (חומר השן הפנימי) מעבה את קירות השן ובכך מבודדת את פנים השן מאותם גירויים חיצוניים. כל עוד יש גירוי חיצוני, מתרחשת יצירת דנטין הגורמת למילוי החלק הפנימי עד לחסימה מלאה. החסימה מתרחשת בעיקר באזור כותרתי (אזור עיקר הגירוי) ואם הגירוי מתמשך החסימה מתרחשת גם בשורשים.
מה אם כך הגירויים החיצוניים הגורמים להסתיידות התעלות?
- חבלה – מכה יכולה לזעזע את השן ולגרום לתגובת הגנה. כמו כן, יכולה חבלה לגרום לסדק שיכול לגרום למעבר קור וחום וכן לעיתים חידקים דרכו פנימה.
- סתימה – סתימה עמוקה ובייחוד סתימה לקוייה שלא אוטמת היטב בשוליים שלה, יובילו גירויים מבחוץ פנימה
- השחזה – השחזה של שן, לצורך הקטנתה בכל המימדים, היא שלב ראשון בהכנת השן לפני מדידת הכתר. השחזה ללא קרור טוב עלול לייצר חימום יתר בחלק הפנימי של השן.
- כוחות לעיסה – כוחות לעיסה חזקים, שחיקת שיניים או הידוק שיניים יכולים לייצר גירוי מכאני חזק.
- צחצוח שיניים אגרסיבי – יכול לגרום לגירוי חזק בצוואר השן (אזור החיבור בין הכותרת לשורש) ולהתפתחות רגישות לקור וכן לתגובת התגוננות פנימית.
- נסיגת חניכיים – אובדן כיסוי החניכיים סביב השורשים גורם לחשיפת השורשים לגירוי טרמלי ולתגובת הגנה מיידית.
הצגת מקרה – טיפול שורש ואפיסקטומי
מטופלת הגיעה עם מלתעה עליונה כאובה. קצה השורש סמוך לסינוס המקסילרי ולכן נוצרה תופעת לוואי של סינוסיטיס. ניתן להבחין בצילום הרנטגן בדלקת בקצה השורש.
השן עברה "הסתיידות", היצרות, כתגובה לסדק כותרתי רדוד ובמהלך ביצוע טיפול השורש היה צורך בקידוח עמוק בתעלת השורש. לקידוח עמוק יש גם סיכון. במידה ומאבדים אוריינטציה, עלולים לקדוח בסטייה לציר אורך השן ולבצע חור,ניקוב, בצידו של השורש. לכן, ברגע שאין יותר סימנים למיקום התעלה יש להפסיק את הקידוח כדי להמנע מסיכון לסיבוך מיותר שיביא לצורך בעקירת השן. לכן, במקרה זה, הקידוח הופסק ואזור התעלה שנקדח מולא בסתימת שורש.
במידה ולא היתה דלקת בקצה השורש, ניתן היה להכין כתר ולבצע מעקב אחר השן. אך מכיוון ויש דלקת, אין בררה אלא להגיע לקצה השורש ולנקות אותו. אם לא ניתן לבצע זאת ע"י טיפול שורש, יש להשלים את הטיפול ע"י אפיסקטומי.
במקרה זה תוכנן מראש לבצע טיפול שורש ואפיסטקומי. באפיסקטומי אנו מגיעים לקצה השורש ומנקים אותו בראייה ישירה. ובכך משלימים את ניקוי התעלה לכל אורכה. חצי מכיוון הכותרת (טיפול שורש) וחצי של קצה השורש ע"י אפיסטוקמי.
לסיכום
טיפול שורש ואפיסקטומי הם טיפולים נפרדים אך במצבים מסובכים יש לקחת בחשבון את שניהם כטיפולים משלימים. יחדיו, הם מסוגלים לפתור מצבי דלקת מסובכים.