אסור לפספס תעלה
מטרת טיפול שורש היא למנוע מחיידקים לחדור ולשגשג בתוך השן. השן מורכבת ממעטפת חיצונית קשיחה ובתוכה חלל המכיל רקמה חיה (מוך השן). חלל במרכז הכותרת (לשכת המוך) וחלל בצורת "צינור חלול" (התעלות). בתוך החללים עוברים כלי הדם, העצבים והמערכת החיסונית.
החיידקים מהרוק מסוגלים לחדור דרך הלשכה (דרך חור בכותרת) אל התעלות. במהלך טיפול השורש, בשלב ניקוי התעלות, יש להגיע לכל תעלה, ככל שהיא צרה ולנקות אותה. בסיום הטיפול, יש לאטום את התעלות באופן איכותי, למניעת חדירה עתידית והתרבות החיידקים.
מה קורה אם פספנו תעלה
הרקמה החיה בתעלה מפוספת תגיב באחת בשני אופנים:
הרקמה תעבור נמק (מוות) ותהפוך לקרקע עשירה עבור החיידקים לחדור ולשגשג. לאחר חדירתם לתעלה, יוכלו להחיידקים להגיע בקלות אל קצה השורש ולאיים בחדירה אל הגוף. מצב זה, יוביל באופן מיידי לדלקת (מערכת ההתגוננות של הגוף כנגד פלישת זיהום).
התעלה תעבור הסתיידות. כלומר,תגיב לחיתוך כלי הדם בלישכה ותוביל לבניית חומר שן בחלק הפנימי של התעלה ובכך תצר אותה עד לסגירתה המלאה. שן שעברה הסתיידות, תגרום לסגירת הפתח באזור הלשכה בשלב הראשון, מצב המקשה על איתורה.
לעיתים, מתרחשים שני האופנים, יחדיו. בשלב הראשון יש הסתיידות ולאחר מכן נמק.
אז כמה תעלות יש בשן שלי?
מספר התעלות משתנה מאדם אחד למשנהו. מספר התעלות שונה באותו אדם בין שן אחת ו"אחותה התאומה" בצד השני. אם נלך לקצה, נוכל לומר שמספר התעלות החדירות יכול להשתנות, עקב תהליכי הסתיידות, באותה השן, לאורך השנים.
ישנם גם מקרים חריגים של מספר תעלות נמוך מהרגיל או גבוה מהרגיל. אבל בדר"כ, בשיניים קדמיות ומלתעות יש תעלה אחת או שתיים ובטוחנות שלוש עד ארבע.
מכיוון וכל מקרה נבדק לגופו, יש להתייחס לכל שן כחידה ולנסות לגלות את האנטומיה המקורית הייחודית שלה ולא להסתמך על מה שקורה בדר"כ.
מבנה תעלות בטוחנת
מבנה תעלות במלתעה
מה עושים כדי לא לטעות במספר התעלות?
כמו תמיד, נחלק את התשובה לשלוש:
מיומנות
יש לבחון את צילום הרנטגן בדייקנות כדי ללמוד על רמזים לכמות התעלות הצפוי. ככל שמיומנות המטפל גבוהה יותר, כך הסיכוי לפיספוס תעלה יורד (אך הוא לא אפס).
ציוד
בטיפול שורש ברמת קושי גבוהה יש צורך בציוד הגדלה ותאורה. כמו כן יש צורך בציוד לקידוח עמוק, כדי לאפשר התגברות על הסתיידות מפתח התעלה. המיקרוסקופ הדנטלי הוא ציוד הכרחי במצבים מסובכים.
בדיקות עזר
ישנן שיטות נוספות המאפשרות לנו להעלות את מידת הוודאות לקיום תעלה. ניתן לבצע צביעה או להאיר את הלשכה כדי להבליט את האנטומיה המקורית. ניתן גם להפנות לסיטי בשדה קטן כדי לקבל מידע תלת-מימדי על מבנה השורשים והתעלות בתוכם.
חתך מצילום סיטי
התעלות המפוספסות ביותר
ישנן טעויות ידועות, בנוגע לתעלות שלא טופלו, שניתן להתגבר עליהן עם קצת תשומת לב.
טוחנת עליונה
ברב מוחלט של השיניים יש 4 תעלות אבל מטופלות רק 3. הסיבה היא שהתעלה הרביעית קשה יותר לאיתור. אנו נראה לכן, דלקת רק בשורש המכיל את התעלה הרביעית.(להרחבה)
חותכת קדמית תחתונה
ברב מוחלט של השיניים יש שתי תעלות, אבל מטופלת רק אחת. הסיבה היא שמבנה התעלה הוא בדר"כ מפתח משותף אחד ופיצול פנימי לשתי תעלות בשליש האמצעי.
מלתעה ראשונה תחתונה
בשליש מהמקרים קיים פיצול לשתי תעלות. התעלה הראשית רחבה ולכן תמיד מטופלת בעוד שהתעלה הפנימית קשה לגישה ולכן בדר"כ מפוספסת.
התפתחה דלקת בגלל תעלה לא מטופלת, מה ניתן לעשות?
אני מאד ממליץ לבצע מעקבים הכוללים צילומים איכותיים (לא פנורמי) של שיניים שעברו טיפול שורש, כדי לאתר דלקות חדשות בזמן.
איתור מאוחר, כאשר הדלקת "תפשה גודל", עלול להוביל להחלטה מהירה לעקור את השן. חשוב להבין, שהתעלה שפוספסה היא מקור הבעיה. חוסר הטיפול, לאורך השנים, הוביל לגדילת אזור הדלקת, ואין בכך להעיד שסיכויי הצלחת הטיפול כרגע נמוכים.
יש, פשוט, לחדש את טיפול השורש. ניתן לעשות זאת ע"י חידוש טיפול שורש רגיל (דרך הכותרת) או ע"י חידוש טיפול שורש כירורגי, אפיסקטומי.
יש לשקול, באיזו דרך, סביר יותר להצליח לאתר את התעלה שלא טופלה, לנקות אותה ולאטום אותה.
לסיכום
ברב במקרים ניתן לאתר את כל התעלות. יש צורך במודעות לחשיבות האיתור, מיומנות, ציוד מתאים ונסיון מספק.
ישנם מקרים בהם איתור התעלות קשה מהרגיל עקב הסתיידויות. במצבים אלו, איתור התעלות מאתגר גם לרופא מיומן.
במצבים אלו, יש לאזן את הסיכון בקידוח עמוק בחומר השן, הדרוש כדי לאתר את מפתח התעלה ובין הסיכון שטיפול חלקי יוביל בעתיד לדלקת.