לכל אחד או אחת, ללא יוצאים מן הכלל, צריך שיהיה רופא שיניים ראשי, אחד.
מגיעים אליי הרבה מטופלים "תלושים". מטופלים אלו מגיעים רק כאשר כואב, או כאשר התפנה להם זמן, או מפני שעברו דירה או מחלה לפני מספר שנים ולא התפנו לטפל בעצמם.
כשאני שואל אותם, מי רופא השיניים הקבוע שלהם?, הם מרימים גבה ואומרים "אין לי". "היה לי לפני מספר שנים", או "הרופא מת או יצא לפנסיה…אני לא זוכר", או "איבדתי אמון ומאז לא הלכתי לבדיקה". נחריג בפוסט זה מקרים של פוביה דנטלית.
אף אחד לא מכיר אותם ומצבם מחמיר עם השנים והם, לא מבינים מדוע.
כאשר אני מבקש מהם מכתב הפנייה, לפני ביצוע טיפול השורש, הם שואלים, "בשביל מה?". הם לא מבינים את חשיבות ההפניה ובמקרים רבים לא יודעים מה זה אנדודונט ולמה אני לא עושה את כל הטיפול, מההתחלה עד הסוף.
פוסט זה מיועד לכל התלושים והתלושות….מצאו רופא שיניים ראשי, קבוע, אחד, וייצרו אתו/ה יחסי אמון.
חשוב לציין כי, אמון, זה לא אומר לא להבין את המצב הדנטלי ותוכנית הטיפול, אלא לשאול ולהיות מודע לפעולות והרציונל הכללי מאחוריהם.
מה אם כך תפקידו של הרופא השיניים הראשי
כל אחד זקוק ל"בית" דנטלי.
הפעולה החשובה ביותר, שתתרום באופן המשמעותי ביותר לכל מטופל, היא הדרכה להיגיינה אורלית. באופן זה, ניתן יהיה למנוע בעיות עתידיות. הפעולה השנייה היא בדיקות תקופתיות במטרה לאתר בעיות כשהן קטנות לפני שהן מסתבכות. אני מציע לקרוא פוסט המסביר מדוע כדאי לטפל בדלקת שקטה כדי למנוע את החמרתה ואיבוד השן.
רופא שיניים ראשי הוא זה שיפגוש את המתרפא לאורך תקופה ארוכה, יכיר אותו ויטפל ברוב צרכיו הדנטלים.
הוא יכול להיות רופא כללי (שאין לו מומחיות מסוימת) או רופא מומחה בתחום מסוים והחליט לבצע גם פרוצדורות כלליות (שאינן רק בתחום מומחיותו). למשל, אנדודונט, מומחה לטיפולי שורש, שהחליט לבצע גם סתימות, כתרים (פעולות משקמות ומשחזרות).
רופא ראשי אחד?
החלפת רופא שינים השכם והערב תוביל לחוסר סדר טיפולי ופגיעה במתרפא. גם אם מדובר במרפאה גדולה, חשוב להקפיד על מטפל אחד קבוע.
כמו כן, קיימת חשיבות עליונה לרישום מפורט של הפרוצדורות שבוצעו ברשומה וזאת כדי לאפשר, במקרים של עזרה ראשונה והגעה לטיפול חירום לרופא אחר, קבלת כל הפרטים הדרושים לפני החלטת הטיפול הדחוף.
הקפדה על הגעה סדירה לבדיקות תקופתיות, הדרכות וניקוי שיניים ייצור אמון בין המטפל למטופל והכרות קריטית להצלחתם המשותפת.
בנוסף, ההיסטוריה הדנטלית תהיה מרוכזת במקום אחד, וניתן יהיה לדעת מה בוצע ומתי בכל שן ושן. לעיתים, נתונים אלו קריטיים לצורך קבלת החלטות נכונה. למשל, כדי לדעת האם לבצע בשן מסוימת חידוש טיפול שורש, חשוב לדעת האם בוצע כבר בעבר ניסיון לטיפול חוזר.
הרופא הראשי יבצע את רוב הפרוצדורות
בדומה לכל תחום אחר, קיימת שונות רבה בין מורכבות פרוצדורות שונות דנטליות. חלקן פעולות יום יומיות וחלקן יוצאות דופן.
גם פעולות סטנדרטיות יום יומיות, מורכבות מאין ספור החלטות קטנות וקריטיות לשרידות השיניים המטופלות. ניתן לקרוא ביותר הרחבה על השלישיה, "טיפול שורש מבנה וכתר" כדי לספוג במידת מה, את מגוון ההחלטות והפעולות במתרחשות במהלך הכנת השיקום.
הצלחת הטיפול ושרידות השיניים תלויה בכל אחת מן ההחלטות והפעולות שביצע הרופא. מסיבה זו, לשיקום שבוצע באופן מיטבי במתרפא/ה עם היגיינה אורלית קפדנית ואיזון סיגרי, לדעתי, אין תאריך תפוגה.
זאת בניגוד לתפישה המקובלת בעולם המדיקו-לגאלי, והוא, שעל התובע יהיה להחליף את הכתר / גשר / שתל, מספר פעמים בחייו.
מתי יפנה הרופא הראשי אותך לרופא מומחה
אין היום מגבלה על רופא שיניים המגדירה אילו פרוצדורות הוא "מורשה" לבצע ואילו לא. על רופא השיניים להחליט, באיזו פרוצדורה דנטלית הוא מרגיש מספיק מיומן ומתי דרושה הפנייה למומחה. גם המתרפא יכול לשאול את הרופא שלו, האם דרושה הפנייה למומחה.
כל רופא שיניים יוכל להיעזר ולהתייעץ במקרים מורכבים או במקרים הדורשים מיומנות ספציפית, שחסרה לו. במקרים אלו, יוכל להפנות את המתרפא למומחה בתחום המתאים וזאת לצורך ייעוץ או טיפול. לאחר מכן, יחזור המתרפא לרופא הראשי. (לקריאת פוסט קביעת רמת הקושי של טיפול שורש)
הרופא הראשי הוא המרכז את הטיפול ולכן מתזמן את פרוצדורות המומחים השונים בהתאם לתוכנית הטיפול שהכין למתרפא. למשל, הוא יוריד את הכתר הקבוע ויכין כתר זמני כהכנה לביצוע טיפול שורש חוזר אצל אנדודונט מומחה. לאחר סיום טיפול השורש יכין מבנה ויתאים את הכתר הזמני. בשלב זה יפנה את המתרפא למומחה לחניכיים (פריודונט) לביצוע ניתוח להארכת כותרת. לאחר תקופת החלמה קצרה ישלים את הכתר הקבוע וימשיך במעקבים שנתיים.
אתן מספר דוגמאות נוספות:
- הרופא הראשי הוא רופא פריודונט (מומחה למחלות חניכיים) ולכן יפנה את המתרפא לאנדודונט, במקרים של טיפולי שורש מורכבים. את טיפולי השורש ה"רגילים" יבצע בעצמו. בסיום טיפול השורש אצל המומחה לטיפולי שורש, יחזור המתרפא עם שחזור זמני (בכותרת) ויבצע אצל הרופא המפנה את המבנה והכתר. טיפולי חניכיים כירורגים מורכבים יבוצעו על ידו מכיוון והוא מומחה לחניכיים.
- רופא שיניים כללי (ללא מומחיות) יבצע תכנית טיפול שיקומית הכוללת יישור שיניים מקדמי לפני ביצוע כתרים חדשים. אם היה זה יישור שן אחת, היה הוא מבצע את הפעולה אך מכיוון ומדובר ביישור מספר שיניים בקשת וקיים חוסר איזון בין לסתי, הוא החליט להפנות לאורתודנט מומחה. לפני ההפניה ביצע את כל השחזורים הדרושים כהכנה לטיפולו של המומחה.
- רופא שיניים מומחה בשיקום הפה יבצע מספר עקירות, כחלק מתוכנית הטיפול שהכין. הוא גם יבצע 2 שתלים "פשוטים" אך יפנה לצורך עקירת שתי טוחנות והרמת סינוס לכירורג פה ולסתות מומחה.
לדעתי…
עקרון הטיפול הדנטלי המאוזן נכון כולל
רופא ראשי אחד לרוב הפעולות הדנטליות
והפנייה למומחה במקרים מורכבים ובנקודות קריטיות בתוכנית הטיפול
תקשורת בין הרופא הראשי למומחים תיצור המשכיות והצלחה
לאחר סיום הטיפול אצל המומחה, תועבר תמצית הפעולות שבוצעו וההמלצות להמשך לרופא הראשי במכתב. למשל, עם סיום טיפול השורש אצל האנדודונט, כדאי לקבוע תור סמוך להמשך הטיפול אצל הרופא המפנה. שן עם שחזור זמני, המחכה למבנה וכתר זמני, עלולה להישבר תחת כוחות הלעיסה.
כפי שבמכתב ההפניה מפורטים פרטים החשובים לצורך הצלחת האנדודונט, כך במכתב סיכום טיפול השורש יצוינו פרטים חשובים להמשך. באופן זה, לא יישארו סימני שאלה לגבי סיכויי הצלחת הטיפול, מה זמן המעקב הדרוש ומתי ניתן יהיה להמשיך בשאר הפעולות המתוכננות ע"י הרופא הראשי.
אני ממליץ לכל מתרפא לדעת את תכנית הטיפול הראשית (וגם את תכניות הטיפול החלופיות) ולעקוב באופן כללי גם אחר הפעולות שבוצעו ואלו הדרושות להשלמתו. מתרפא מעורב משרה אמון ברופא המטפל ומשדר שהוא מבין את סיכויי ההצלחה ואת הסיכוי לצורך בשינוי במידת הצורך.
לעיתים מתעוררים סימני שאלה לגבי אופן הטיפול המתאים ביותר. למשל, האם לעקור או לנסות ולשמר את השן. אין פסול לבקש הפניה לייעץ למומחה ואפילו, במצבים מיוחדים לבקש הפניה לחוות דעת נוספת.
