במכתב ההפניה דווח לי כי בוצעה פרפורצייה ברצפה. הרופא ביצע את הפעולות הנכונות…שטיפה עם כלורהקסדין, שחזור זמני מ- IRM והפנייה מיידית ומהירה. (לחץ למעבר ופרוט ההמלצות לאחר ביצוע פרפורצייה). לאחר בידוד השן בוצע הסרת השחזור הזמני. לאחר מכן אותרו מפתחי התעלות ובוצע איטום זמני לכל מפתח. בשלב זה נאטמה הפרפורצייה עם MTA. לאחר התקשות החומר ניתן היה להמשיך בביצוע טיפול השורש. מיד לאחר מכן בוצע מבנה קומפוזיט. המטופל הופנה חזרה לרופא למעקב רנטגני וקליני. לאחר 6 חודשים בוצע כתר קבוע. ניתן לראות בצילום המעקב (לאחר 3 שנים) כי יש אובדן תאחיזה מינימאלי (ללא סימני דלקת קלינים) באזור הפורקציה. מקרה זה מממחיש כי פרפורצייה היא לא סוף הדרך. כמובן, טיפול זה אינו מתאים לכל מטופל. לאחר הסבר מפורט לגבי העלויות, הסיכונים והסיבוכים ניתן במקרים רבים לקבל את הסכמת המטופל ולנסות לשמר את השן. בספרות מדווח על פרוגנוזה טובה.