התעלה המזיו-בוקלית נוצרת כתעלה אובלית. במהלך השנים מתרחשת אובליטרציה ונוצרות שתי תעלות. המרכזית MB1 ותעלה מוצרת MB2. מסיבה זו, ככל שהטיפול נעשה במטופל צעיר יותר, כך יהיה יותר קל לאתר את התעלה ה-MB2 ולטפל בה. בסרטון המצורף ניתן לראות בחלקו הראשון את הסיבה לכך שתעלות אלו אינן מאותרות. בדר"כ ניבנה דנטין שלישוני על פתח התעלה. לאחר הסרתו מתברר שמדובר בתעלה פטנטית. אם כך, טיפול בתעלה דורש מאיתנו הסרת דנטין מכוונת ואח"כ הרחבה איטית וזהירה של החלק הקורונלי של התעלה (בו מתרחשת רב האובלטרציה).

שתי המלצות אופרטיביות קליניות

  1. אחת היא לבצע השטחה של האזור החשוד ולא קידוח נקודתי. השטחה של האזור בו היתה התעלה ה"צעירה, הראשונית", חושף פרטים (חריצי התפתחות) וכך עולה הסיכוי לעלות על מיקום התעלה המשוער. קידוח נקודתי באזור חשוד יגרום לאיבוד אוריינטציה ולפרפורציה.
  2. אני ממליץ לבצע צילום אורך מכיוון דיסטו-רדיאלי, כדי להפריד את השורש ה-MB משאר השורשים. במידה והפוצר אינו ממורכז בתעלה, סביר להניח כי יש שתי תעלות.

חשוב לזכור : תעלה MB2 קיימת ברב הטוחנות ולכן לאחר הכנת חלל גישה יש להקדיש זמן לאיתורה.

מחקרים שבדקו שכיחות של איתור תעלות MB2 מצאו שבחידושי טיפול שורש מאותרות (אחוזית) יותר תעלות מטיפולים ראשוניים. המסקנה המתבקשת היא שחוסר טיפול בתעלה MB2 משאיר ריקמה משמעותית, המזדהמת ויוצרת לאחר זמן קצר דלקת סב-חודית. יכולת איתור התעלה עולה ככל שיש יותר מיומנות ואמצעים טכנולוגים (הגדלה ותאורה). מיקרוסקופ דנטלי משפר משמעותית את היכולת לאתר את התעלה.