חידוש טיפול שורש – אופציית השימור הראשונה

  טיפול השורש כשל. יש דלקת בקצה השורש למרות טיפול השורש המבנה והכתר. בין אם הסיבה היא טיפול שורש לקוי או שיקום (כתר ומבנה) לקוי, בין אם מדובר בטיפול שורש ושיקום חדש או ישן מאד, יש כרגע זיהום. מיקום הזיהום בתעלה בקצה השורש וכדי להתגבר על הזיהום יש להגיע לאזור זה, לנקות ולאטום אותו מחדש.

   חידוש טיפול שורש הוא בעצם טיפול שורש חוזר. במהלכו יש צורך לחדור דרך הכתר (לעתים יש להסיר את הכתר לחלוטין) ולסלק את המבנה (הסתימה). לאחר מכן יש להוציא את כל סתימת השורש הישנה. חשוב להבין שיש לשפר משמעותית את טיפול השורש הקודם. יש לנסות ולאתר תעלות שפוספסו בטיפול הראשוני, להגיע קרוב יותר לקצה השורש מהטיפול הראשוני ולבצע כמות שטיפות גדולה משמעותית מזו שבוצעה בטיפול הראשוני. הסיבה היא, חיידקים. יש להתגבר על חיידקים עמידים, אחרת הזיהום יישאר והדלקת בקצה השורש תמשיך.

  במהלך חידוש טיפול שורש, האנדודונט, מומחה לטיפולי שורש, משתמש במיקרוסקופ כדי לאתר אזור מזוהמים ותעלות שלא טופלו בטיפול הראשוני, ציוד וחומרים מתקדמים כדי לחטא את התעלה ולהתגבר על מדרגות ומכשולים מהטיפול הראשוני. זמן הטיפול אצל מומחה ארוך ולכן גם זמן ואיכות ניקוי התעלה טוב יותר.

   חידוש טיפול שורש מהיר וקצר יגמר בכישלון נוסף. ולאחריו המלצה על עקירת השן וביצוע שתל. פתרון "הקסם". פתרון זה קל לרופא, נראה קסום למתרפא אך שגוי מבחינות רבות. לשתל עלות גבוהה, יש לעתים צורך בהשתלת עצם והרמת סינוס, הוא מפתח מחלת חניכיים חשוכת מרפא. השתלים נקלטים את הקליטה הראשונית אך לאורך זמן מפתחים סיבוכים מאוחרים.

  כאשר חידוש טיפול שורש מבוצע בסטנדרטים הגבוהים ביותר ומצליח, מבוצע מבנה וכתר והשן יכולה להחזיק תקופת חיים. לכן המאמץ על שימור שיניים, גם אם הם במצב "לא מי יודע מה", משתלם .

אפיסטוקמי – אופציה השימור השנייה

כאשר הכתר והמבנה תקינים וקיים קושי צפוי בהצלחה של חידוש טיפול השורש, ניתן לבחור באופציה שנייה להשגת ריפוי הדלקת בקצה השורש.

אפיסקטומי, חידוש טיפול שורש כירורגי, הוא ניתוח מקומי בו אנו עושים "חלון" בחניכיים, ודרכו מגיעים לקצה השורש המודלק. לפני בחירה באופציה זו, יש לוודא כי קצה השורש הדלקתי נגיש  לטיפול (אינו רחוק מידי) וכן שהטיפול בטוח (הסיכוי לסיבוך קטן מאד).

יתרונותיו של האפיסטוקמי הוא  שמדובר בטיפול אחד ולא בטיפול ארוך הכולל פגישות רבות הכוללות חידוש הכתר וטיפול השורש ולעיתים ניתוח חניכיים משלים. האפיסטוקמי מאפשר שימור הכתר או הגשר, אינו כואב ולאחריו בדר"כ יש קצת נפיחות ומעט כאבים. מדובר בטיפול כירורגי בהקף קטן עם רמת סיבוכים נמוכה. ריפוי הדלקת בקצה השורש מהיר יותר לאחר אפיסקטומי מאשר לאחר חידוש טיפול שורש, תכונה שמאפשרת ודאות רבה יותר במקרים עם תוכנית טיפול מורכבת יותר.

לסיכום

מחקרים מראים כי כדאי להשקיע בשן עם פרוגנוזה בינונית וכי ההשקעה משתלמת. מחקרים אחרונים מראים אף כי "שתל" הוא לא פתרון אידאלי. גם שתלים נכשלים (יותר משחשבו בעבר). מתרפא עם נטייה למחלת חניכיים יפגין את אותה נטייה לסיבוך בחניכיים סביב השתל. מתרפא עם כוחות לעיסה אגרסיבים, יפעיל את אותם כוחות הלעיסה ההרסניים לשתלים. מתרפא מעשן מגדיל את הסיכון לדחיית השתל.

לסיכום, אני ממליץ לפני החלטה בלתי הפיכה על עקירה להתייעץ עם מומחה לטיפולי שורש ועם מומחים מדסיפלינות נוספות כדי לקבל את התמונה הרחבה, ואת מגוון האפשרויות.