האם לעקור את השן ולשים שתל?
הגיע אליי מתרפא לאחר שהיה במספר מרפאות עם המלצה לעקירת השן. הוא רצה לבדוק אפשרות לשמר את השן.
התלונה העיקרית הינה מינורית. יש תחושה משונה באזור שן קדמית ימנית.
האם ניתן לאתר סימן לבעיה?
בדיקה טרמלית תקינה, אין רגישות בניקוש ויש קצת דימום בבדיקת החניכיים ללא כיסים פריודונטלים.
מה הפעולה הבאה?
מדובר בספיגה צווארית – cervical resorption.
מדובר בספיגה חיצונית עם מאפיינים ייחודיים. בקצרה :
- אין תלונה בשלבים התחלתיים ולכן הגילוי מתאחר.
- נקודת התחלה מתחת לחיבור האפיתל ולכן אין כיסים ואין סימן רנטגני ברור בשלב ראשוני.
- חדירה לדנטין הכותרתי ולאחר מכן פלישה לאזורים שורשיים
- אין חדירה למוך השן עד לשלב מתקדם.
- אזורי ספיגה לא הומוגנים והקפיים.
לצורך הבנת מיקום ומידת הנזק לדנטין מומלץ לבצע סיטי אבחנתי. (לא הצלחתי לאתר את הסיטי שבוצע במקרה הנ"ל)
מקרה דנטלי זה מייצג מקרים אחרים מורכבים עם פרוגנוזה בינונית-נמוכה. מקרה זה דורש מאמץ מולטי-דיסיפלינרי ומחייב שיתוף פעולה של המטופל.
כאשר כל אלו קיימים, השמיים הם הגבול.
אם נחזור לשנייה לקרקע, חלופה ראשית היא עקירה ומשנית היא ניסיון שימור.
לפני שנתחיל...
המטופל הבין את הקשיים הצפויים והיה מוכן להתקדם בניסיון שימור השן.
הוסבר לו שבשלב ראשון יש לבדוק ולהחליט האם ניתן לשמר את השן וזאת במהלך אקספלורציה כירורגית.
אקספלורציה כירורגית משתמש אותנו במצבים של חוסר בהירות. במהלך הפרוצדורה יש לקבל החלטות מהירות והחלטיות, האם משמרים או עוקרים.
ספיגה חיצונית צווארית היא אינדיקציה לטיפול חיצוני. במקרים רבים, אין צורך בטיפול שורש. לכן, הוחלט לבצע הרמת מתלה וסילוק רקמת הספיגה יחד עם דנטין מוחלש.
ראייה ישירה של אזור החסר יאפשר הערכת היתכנות שיקום השן ותחזוק הפריודונטיום. במידה ומתרחשת פריצה למוך, ניתן לבצע אקסטרפציה והנחת ספייסר (שומר מקום) בתעלה (למניעת זליגת חומרי השחזור פנימה).
לאחר השלמת הטיפול החיצוני, אבצע אני טיפול שורש. לאחר מכן יבצע המשקם את המבנה.
המשך הטיפול, ההדרכה והתחזוקה, יתבצע ע"י הפריודונט.
(הצילומים באדיבות ד"ר אדו אלט – פריודונט וד"ר ירון בלסבלג – מומחה לשיקום הפה)
ספיגה צווארית חבויה מתחת לפני השטח ומתגלה לעיתים קרובות רק בשלבים מתקדמים (להרחבה)
תכונה מיוחדת שלה היא אופן ההתפשטות בחומר השן. בשלבים התחלתיים אין צורך בטיפול שורש אלא רק בטיפול חיצוני לסילוק רקמת הספיגה ועצירתה. במצבים מתקדמים מתקיימים קשיים שיקומיים ופריודונטלים המהווים את הקושי בתהליכי השימור לטווח ארוך.
בצילום ניתן לראות את טיפול השורש, היתד המרוכב והמבנה שבוצע.
ניתן גם להבחין בפשרה בתאחיזה הפריודונטלית. חשוב להבין כי גובה העצם אינו משקף את הצמדת החניכיים. קיימת הצמדה של האפיתל ואין פגם אסתטי.
המצב הקליני (לצערי אין צילום טוב יותר) והרנטגני נשאר כפי שהיה בסיום הטיפול גם בביקורת לאחר 5 שנים. המתרפא מרוצה.
בסיטי שבוצע לצורך פרוצדורה באזור אחר ניתן להדגים את המצב. מצב סב-חודי תקין, ומצב פריודונטלי ללא החמרה. נקודת התורפה נשארה עדיין האזור הדיסטלי. אזור זה, עובר ניקוי ותחזוקה מעולים.
מבחינת המתרפא, היה המאמץ וההוצאה הכספית כדאיים.
חשוב לזכור
חשוב לזכור ,שההצלחה כאן היא תוצאה של פעולות מתואמות של 3 מומחים. אבל בעידן רפואת השיניים המתגוננת, יותר מהכל, תוצאה של הסכמה ומתן "יד חופשית" יחד עם אמון מצדו של המטופל.