מתי יש דלקת בשן
כדי להבין מתי טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן יעיל, אם בכלל, יש להבין מהי אותה דלקת.
דלקת בשן הוא תגובת ההגנה של הגוף כנגד זיהום (חיידקים). תגובה דלקתית היא בעצם גיוס תאי ההגנה והעברתם דרך כלי הדם לאזור הזיהום. לדוגמה: פצע בעור מפעיל תגובה דלקתית המתבטאת ב:
- הרחבת כלי הדם באזור הפציעה – אדמומיות העור
- שפיכת נוזלים מכלי הדם המורחבים – נפיחות
- גירוי עצבי – כאב מקומי
- חום מקומי
- איבוד פונקציה זמנית
הגוף יוצר במקביל לחזית ההגנה (תאי ההגנה של מערכת החיסון) גם רקמה זמנית התומכת במלחמה (סיבים וכלי דם). חזית ההגנה נוצרת בסמוך לאזור הזיהום. אם מערכת ההגנה חזקה מספיק, היא תתגבר על הזיהום תוך סגירת פתח הכניסה לזיהום (עם רקמת עור חדשה – צלקת). אם הזיהום אגרסיבי הוא יוכל לפרוץ את חומות ההגנה ולהיכנס לזרם הדם ובכך ליצור מצב חירום וסכנת חיים. במידה והכוחות מאוזנים, תתרחש דלקת כרונית, מתמשכת שתמנע את כניסת הזיהום תוך יצירת נזק הולך וגדל בשטח ניהול הקרב.
השן היא אבר הנמצא בין פנים לחוץ. רקמת הסיבים העדינה המדביקה את השן לעצם מונעת כניסת חיידקים באזור זה (אזור מחוץ לשן) תוך כדי אפשור תנועתיות קלה. השכבה הקשה, האמייל, מונע כניסת חיידקים דרך השן ולחלק הפנימי החי בו נמצאת מוכנה מערכת ההגנה.
ישנם שני מצבים של דלקת, תלוי במיקום הזיהום. בשלב הראשון, דלקת פנימית ובשלב השני דלקת חיצונית…
דלקת פנימית בשן
כאשר הזיהום יכול להיכנס דרך פתח כלשהו בשן לתוך החלק הפנימי, לשכת מוך השן, מערכת ההגנה מוזעקת ומתארגנת מול הפתח בחלקו הפנימי. אם הפתח קטן (חור קטן בשן, סדק) יהיה כאב מוגבר לקור ובמקביל תגובת הגנה חלשה. אם הפתח גדול (חור עמוק בשן) תהיה תגובה סוערת עם כאבים חזקים, שמקורם בדלקת (לחץ) באזור הלשכה הפנימי. מכיוון ומדובר בכאב פנימי, הואיהיה לא ממוקם, מקרין וחזק מאד. זהו מצב בלתי הפיך שמחייב ביצוע טיפול שורש, ניקוי ואיטום השן כולה. טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן כשהיא פנימית אינו יעיל, נרחיב על כך בהמשך.
אם לא נבצע טיפול שורש, יוכלו החיידקים להיכנס דרך החור בשן לתוך הלשכה. חזית ההגנה תיסוג לאט לאט פנימה לתוך השורש. לבסוף תיכנע (החלק הפנימי ימות כולו – נמק), תתארגן מחוץ לקצה השורש והחיידקים ימלאו את חלקה הפנימי של השן. בטיפול שורש אנו מנקים את החלק הפנימי ואוטמים אותו כדי למנוע חדירת זיהום מהרוק פנימה דרך השורש, אל העצם הסמוכה ומשם אל שאר הגוף
דלקת חיצונית בשן
כאשר זיהום נמצא בקצה התעלה בשן הוא מפעיל את מערכת ההגנה שיוצרת חזית מול אזור קצה השורש. מכיוון ויש עצם קשה סמוך לקצה השורש, הגוף משפעל ספיגה, כלומר, מפנה עצם ומביא רקמת דלקת רכה לאזור. אזור של חסר עצם נראה כהה יותר בצילום רנטגן. כאשר יש ריפוי, הגוף מפנה את רקמת הדלקת ובונה מחדש את העצם והאזור מול קצה השורש חוזר לצבעו התקין.
מתי קיים זיהום בתוך התעלה בקצה השורש?
- בשן שלא עברה טיפול שורש. זהו מצב בו החיידקים נכנסו (דרך הכותרת אל החלק הפנימי) והתיישבו בתוך התעלה. הגוף נלחם מול קצה השורש אך לא יכול להיכנס פנימה מכיוון ואין כלי דם (הרקמה החיה בתוך התעלה עברה נמק, מתה), שיכולים להוביל את התאי ההגנה פנימה. גם האנטיביוטיקה אינה יכולה להכנס פנימה ולכן טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן אינו יעיל.
- בשן שעברה טיפול שורש בעבר ולמרות זאת קיים זיהום בקצה. שני מצבים אפשריים : אחד בו הטיפול היה לקוי ולא ניקה את הקצה ובמצב שני כאשר הטיפול היה תקין אבל הכתר והמבנה אינם תקינים ומאפשרים חדירת חיידקים דרך השוליים פנימה לתוך אזור מילוי התעלות. לאחר זמן מה, יצליחו החיידקים לחדור גם את אזור סתימת השורש ולהגיע לקצה.
בתוך התעלה בקצה השורש, החידקים מוגנים מפי שתאי ההגנה לא יכולים לתקוף אותם. כאשר הם "מטפטפים" החוצה אל העצם הסמוכה, הם מיד נהרגים ע"י מערכת ההגנה. נוצר מצב מאוזן של דלקת כרונית, שקטה. למרות האיזון, ממשיך הגוף לפנות עצם ולהביא רקמת דלקת רכה. פינוי העצם פוגע עם הזמן בתמיכת השן בלסת ויוצר נזק גדל והולך גם במצב של דלקת שקטה.
מתי טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן לא יעיל
אנטיביוטיקה היא חומר נגד חיידקים. היא אינה משפיעה ישירות על הדלקת (תגובת הגוף) אבל מסוגלת ע"י החלשת הזיהום לעזור לגוף להתגבר על החיידקים ביתר קלות ומהירות. האנטיביוטיקה מפוזרת בגוף ע"י כלי הדם ולכן באתר מזוהם בו אין כלי דם, היא אינה יכולה לפעול. לכן, ברב המקרים טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן אינו יעיל:
- דלקת פנימית – החידקים נמצאים בתוך האמייל והדנטין (המעטפת הקשיחה של השן) ומשם מטפטפים פנימה לתוך הלשכה. כלי הדם בלשכה מביאים את תאי ההגנה והאנטיביוטיקה לאזור החי במרכז הלשכה בלבד. האנטיביוטיקה לא נכנסת לאזור החור העששתי בדנטין ולכן לא יכולה לחסל את הזיהום. התהליך הדלקתי גורם ללחץ מוגבר והרס מקומי עם מוגלה מקומית. עם הזמן נוצר נמק של הרקמה בלשכה. כאשר נוצר נמק (אין יותר כלי דם בלשכה) הזיהום יכול לחדור אליה. חזית ההגנה ושחרור האנטיביוטיקה נסוגים לאזור התעלות. ומשם לאט לאט נכנעים לזיהום עד שנסוגים עד אל קצה השורש.
- דלקת חיצונית – נמק כל הרקמה בתעלות מובילה למצב חדש בו הזיהום מוגן בתעלה וחזית ההגנה מתבססת מחוץ לקצה השורש. טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן משמעותו פיזור החומר ליד קצה השורש ומניעת כניסת החיידקים לעצם ומשם לגוף. אין משמעותה פתרון אמיתי מפני שאינה יכולה להיכנס פנימה לתעלה ולחסל את הזיהום.
מידי פעם, הזיהום "מרים ראש" מתחזק אך בדר"כ הוא כרוני ושקט
מתי טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן יעיל
כאשר השן "שקטה, יש לזכור כי הדלקת פעילה ויוצרת נזק הולך וגדל באזור קצה השורש. ישנם מצבים רבים שיכולים להביא לדלקת שקטה להפוך לדלקת כואבת. כאשר מופר האיזון הדק ששומר על "שקט" עלולה להתרחש החרפה, מצב זה נקרא "התלקחות :
- סיבות נפשיות – לחץ בעבודה, מתח לפני או במהלך נסיעה…
- סיבות פיזיות – שהייה באזור קר מאד, שינוי לחצים עקב טיסה, חולשה עקב מחלה…
- לאחר טיפול שורש או חידוש טיפול שורש – עצם הניקוי המכאני עלול לדחוף שאריות חיידקים מעבר לקצה ולעורר את התגובה החיסונית. כאבים בשבוע הראשון שלאחר הטיפול, גם אם הם חריפים, אינם מעידים על כשלון הטיפול. כשלון נמדד לאחר מספר חודשים.
כאשר הזיהום "מרים את הראש" הגוף עלול להגיב באופן חריף וקיצוני כדי למנוע חדירת חיידקים למערכת הדם. הוא יוצר דלקת חזקה, חריפה, ולכן המקום מתנפח מאד, כואב מאד ובמקרים רבים, אינו מגיב באופן רגיל למשכחי כאבים. כאשר הכאב והסימנים אינם מקומיים אלא מתפשטים בכל האזור של הלסת, יש צורך בעזרה ע"י טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן. במקרים קשים במיוחד, הספיגה של האנטיביוטיקה דרך מערכת העיכול אינה מספיק מהירה ויש לקבל אותה דרך הוריד במהלך אשפוז. במקרים דחופים יש להגיע לחדר מיון.
מתי נראה שהדלקת נעלמת
אני נשאל רבות לאחר טיפול שורש או בסיום אפיסקטומי, "נו..הוצאת את כל הדלקת?". או לחילופין, כשאני מראה צילום בסיום הטיפול האזור הכהה בצילום לא נעלם ולכן לא מובן למטופל, מה עשיתי שם.
בטיפול שורש ובאפיסקטומי אנו מנקים את התעלה ואוטמים אותה מחדש. אין צורך בסילוק רקמת הדלקת מחוץ לשן. אם נצליח להתגבר על הזיהום בתעלה, יפסיק הגוף להביא את תאי הדלקת, יפנה אותה וייצור עצם חדשה. כלומר, מיד לאחר הטיפול , הכל נראה אותו דבר. לוקח לגוף חודשים לבנות עצם חדשה ולכן את השינוי במראה הרנטגני נראה לאחר מספר חודשים (6-12 חודש). טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן לא יחיש את זמן הריפוי.
לכן, לפני הנחת כתר קבוע, ניתן לחכות עם מבנה וכתר זמני מספר חודשים ולבצע ביקורת. אם בצילום הביקורת נראה בצילום רנטגן הקטנה או העלמות של האזור הכהה בקצה השורש, נדע שיש מגמת ריפוי וניתן להתקדם בביטחה ולבצע שיקום סופי. אם נראה הרחבה של האזור הכהה, נבין כי אין ריפוי ויש לשקול האם לבצע טיפול או לעקור את השן.
לפני הטיפול ניתן לראות בקצה השורש אזורים כהים המעידים על פינוי עצם עקב דלקת
במהלך האפיסקטומי אנו מפנים עצם ליד הקצה ולכן המצב בסיום הטיפול האזור הכהה חזק יותר.
לאחר 3 חודשי מעקב ניתן לראות כי האזורים הכהים נעלמו. מצב של ריפוי מלא לאחר חודשים של בניית עצם
לסיכום
דלקת בשן היא תהליך ההגנה של הגוף. היא יכולה להיות שקטה או חריפה וכואבת. ברב המקרים, טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן אינו מסוגל לחסל אלא רק להחליש אותה, להעביר אותה ממצב חריף למצב כרוני. טיפול אנטיביוטי לדלקת בשן דומה להנחת חוסם עורקים כדי לעצור דימום. מדובר בטיפול חרום זמני שלאחריו יש לתכנן את הטיפול המתאים למצבה של השן. אם לא נטפל, המצב יחמיר גם אם לא נראה או נרגיש בכך. אנטיביוטיקה מתאימה, אם כך, רק למצבים חריפים של התלקחות חזקה והופעת סימנים של זיהום בסביבה הרחוקה של השן המזוהמת.