כאשר יש אבסס אקוטי המלווה בכאבים חזקים, יש רופאים הבוחרים להשאיר את השן "פתוחה". מה הרציונל בהשארת השן פתוחה לחלל הפה?

המטרה היא ניקוז. כאשר יש ניקוז, אין היווצרות לחץ רקמתי ולכן תהיה ירידה בכאבים. כאשר מושג ניקוז דרך התעלות שלא ניפסק, לא ניתן לאטום את התעלה (הרטיבות תפגום בחומרי האיטום) ויש חשש שלאחר איטום התעלה ייווצר לחץ ולכן כאבים חזקים. גם חבישה של התעלות וסגירת הלשכה עם סתימה זמנית תביא להפסקת הניקוז. במצב זה, ניתן להשאיר את השן פתוחה למספר שעות (לא יותר מ-24 שעות) עד הפסקת הניקוז, אך בהחלט לא מומלץ להשאיר השן פתוחה בין פגישות.

לאחר הפסקת הניקוז (דרך התעלות) וכאשר ניתן לייבש את התעלות, ניתן לחבוש או לאטום. אין עדות ברורה שחבישה תביא לרזולוציה של הכאב מהר יותר מאיטום התעלות או שאיטום התעלות יביא להתלקחות מחודשת.

מדוע לא מומלץ להשאיר את השן פתוחה לתקופות ממושכות?

1. השארת השן פתוחה דוחה את פתרון הבעייה, מגבירה את כמות הזיהום בתעלות וחושפת את התעלות לדיחסת חלקיקי מזון. חלקיקי מזון יכולים להידחף דרך האפקס אל הריקמה הסב-שורשית ולהביא לתגובה לגוף זר, ולמניעת ריפוי עתידי למרות השלמת טיפול שורש.
2. לעתים אין ניקוז דרך אפקס השן (אין חדירות חודית) ולכן אין תועלת בהשארתה פתוחה.
3. כאשר האבסס פלונקטואנטי ונגיש ניתן לנקז את בשן באופן חיצוני.
4. שן ללא שחזור זמני רגישה יותר לכוחות לעיסה ועלולה להישבר ביתר קלות. קירות השן נותרים ללא תמיכה חיצונית וללא תמיכה פנימית.
5. שן שהיתה פתוח ועברה טיפול מלא עם איטום או חבישה יכולה להתלקח. במצב זה יפתח הרופא את השן וישאיר אותה שוב פתוחה, וחוזר חלילה.

חשוב להבין שלאחר טיפול, במצב של התלקחות לא כדאי לפתוח את השן אלא לחכות לרזולוצייה של הכאבים. הכאבים הם לא סימן המעיד על "הצלחה" או "כשלון" עתידי.

אל תשאיר/י את השן פתוחה לצרות