הצגת המקרה

בכל מקרה בו יש דלקת בשורש עם בורג, עולה השאלה : מהי רמת הסיכון לסיבוך בהוצאתו?. במקרה הנ"ל מדובר בכתר ומבנה תקינים שנעשו לפני כשנתיים. בתקופת הכנת השיקום, לא הבחין הרופא בדלקת סב-חודית והחליט לבצע את הכתר על טיפול השורש הקיים. מיקום הדלקת הינו לא אופייני לשיניים טוחנות תחתונות. בדר"כ אנו מאתרים דלקת סב-חודית בשורש המזיאלי. הסיבה היא, המבנה האנטומי המורכב משתי תעלות ואיסטמוס המחבר ביניהן. אזור האיסטמוס מהווה אתר שאינו נגיש לניקוי וחיטוי ולכן מהווה נקודת עיוורת במהלך טיפול וחידוש טיפול שורש. מבנה השורש הדיסטלי, בייחוד בחלקו האפיקלי, הוא בדר"כ יותר עגול ובעל מבנה "פשוט" יותר. כאשר מאתרים דלקת הממוקמת רק בשורש דיסטלי, עולה החשד לתעלה נוספת או שורש נוסף. במקרה הנ"ל ניתן להבחין בסגמנט אפיקלי עם כיפוף שאינו טופל בטיפול השורש הראשוני.

המצב אינו סימפטומטי כרגע אך היו מידי פעם "מיחושים" לא נעימים באזור. אין בעיה פריודונטלית ואין מחלות רקע.

 

האם צדק הרופא המטפל שהסתמך על הטיפול הקיים ? וזאת בהנחה שלא היה ניתן לאתר באותה נקודת זמן דלקת.

 

צילום אבחנתי

חידוש טיפול שורש כשאין דלקת סב-חודית

כאשר טיפול השורש "נראה טוב" ואין עדות לדלקת, אז בהחלט אין צורך לחדש אותו. במקרה הנ"ל, טיפול השורש נראה "טוב" אך יש שני רמזים המעידים על סיכוי להתפתחות בעיות העתיד. האחד הוא 3 מ"מ אפיקלים שאינם מטופלים והשני הוא, סתימת השורש הדיסטלי אינה ממורכזת. יש צורך לבצע צילום נוסף מזווית. במידה והחשד לקיום תעלה נוספת לא מטופלת גבוה, כדאי לבצע טיפול שורש חוזר גם אם אין דלקת בשלב הבדיקה. better safe then sorry…

אם היה מבוצע צילום סיטי, היה הרופא מקבל תמונה תלת מימדית של קצה השורש. הוא היה מאתר בסבירות גבוהה יותר, דלקת קיימת וכן היה מוודא האם יש תעלה נוספת בשורש זה. (לצורך האפיסקטומי בוצע לבסוף הסיטי ולא אותרה תעלה נוספת, הסיבה לדלקת נבעה מהאזור האפיקלי הנמצא בכיפוף חזק)

חלופות הטיפול

  • מעקב – במקרים בהם יש הגדלה של האזור הרדיולוצנטי, גם אם מדובר במצב שקט, אני ממליץ לבצע טיפול ולא מעקב.
  • עקירה – אני רואה לנכון לעקור שן רק במצבים קיצוניים, בעיקר כאשר השן שבורה / סדוקה.
  • חידוש טיפול שורש – במקרה הנ"ל, אני חושש להיתקל במדרגה אפיקלית (כנראה בזו שנתקל הרופא המטפל שביצע את טיפול השורש הראשוני). כמו כן, לא נראה חומר דבק סביב הדנטטוס, ולכן יתכן והבריגו את היתד לחומר השן. כאשר קיים יתד ארוך וגדול ומוברג לתוך חומר השן, עולה הסיכון לסדק במהלך הרעדתו האולטרסוני. הסיבה העקרית שבגללה הייתי חושב על חידוש טיפול שורש כאופציה טיפולית ראשונה, זה מצב בו היה שורש או תעלה נפרדים ולא מטופלים. טיפול שורש חוזר דרך הכתר, אפשרי, אך מקטין את שדה הראייה ומעלה סיכון לסיבוך במהלך הקידוח לשבירת חרסינה או ניקוב הלשכה. לאחר הסרת המבנה והיתד, קורה לעתים שהכתר נופל לאחר שאיבד רטנציה, מצב המחייב כתר ומבנה חדשים.
  • הסיכון לשלמות הכתר והשן כולה, האפשרות להיתקל במדרגה לא עבירה באזור קצה השורש הדיסטלי ומיקום העצב הרחוק (בטיחות האפיסקטומי) מובילים אותי להמליץ במקרה זה על….

אפיסקטומי כחלופת טיפול ראשונה

בוצע טיפול רטרוגרדי עם קיצור מינימאלי של קצה השורש הדיסטלי. כמו כן, התברר כי מבנה התעלה היה כשמינית, מצב בו ניתן לבצע הכנה מכאנית מיטבית בטיפול רטרוגרדי, ופחות בטיפול אורתוגרדי . 

סיום אפיסקטומי

צילום ביקורת לאחר 6 חודשים

בחינת דלקת בשורש עם בורג חצי שנה לאחר האפיסקטומי מראה ריפוי מלא. בראייה לאחור, האם חידוש טיפול שורש היה מביא לתוצאה טובה יותר? זולה יותר? מהירה יותר?

הגיע הזמן לשבור קונספציות ישנות, לשבור פרדיגמות. אפיסקטומי יכולה להוות חלופת טיפול ראשונה גם במצב של דלקת בשורש עם בורג. לא בכל מצב, יש לחידוש טיפול שורש, את העדיפות. יש לשקלל כל מקרה לגופו ולבחון איזו פרוצדורה תוביל את המתרפא לבריאות עם סיכויי ההצלחה הטובים ביותר.