כתר זמני או כתר קבוע ? הגדרת הדילמה

בסיום טיפול שורש ראשוני או טיפול שורש חוזר (חידוש טיפול שורש), תמיד, נכין מבנה קבוע. אבל מה לגבי הכתר. האם כדאי להכין מיד כתר קבוע או לחכות זמן מה עם כתר זמני ולקבל החלטה במועד מאוחר יותר לגבי עיתוי ביצוע הכתר הקבוע ?

במהלך טיפול השורש אנו מנקים את התעלות ואוטמים אותן כדי למנוע כניסת חיידקים מהרוק. החיידקים מגיעים מהרוק ונתקלים בשלב הראשון באיטום האזור הכותרתי ורק לאחר מכן באיטום בתעלות השורש. אם יצליחו לחדור דרך שני מנגנוני האיטום (הכותרתי והשורשי) יובילו להתפתחות דלקת (התגוננות הגוף מפני החיידקים ומניעת חדירתם לגוף) ליד קצה השורש.

חשוב להבין כי איטום הכותרת (מבנה וכתר) אינו פחות חשוב מאיטום התעלות בשורש (טיפול שורש). בסיום טיפול השורש מכינים סתימה זמנית והמתרפא חוזר לרופא המטפל להמשך השיקום. השחזור הזמני עשוי חומר חלש שמקל על הרופא לפנותו. אם לא נחליפו תוך מספר שבועות באיטום מחומר חזק וקבוע, השחזור עלול להתפורר. במצב זה נאבד את האיטום הכותרתי וחיידקים יוכלו לחדור לאזור תעלות השורש ולבסוף לגרום לקריסת האיטום בתעלות.

כאשר אין עומס לעיסי גדול על השן (כמו בשיניים קדמיות) ויש הרבה "חומר שן" (כלומר, העששת לא גרמה לריקבון של הרבה מהשן, יש חור קטן), ניתן להסתפק בסתימה קבועה בלבד. כאשר יש צורך בהכתרת השן, מבצע הרופא כשלב ביניים, כתר זמני.

מסקנה : ביצוע מבנה קבוע מיד בסיום ביצוע טיפול השורש הוא הכרח לצורך שלמות האיטום הכותרתי והשורשי.

מה ההבדל בין כתר זמני לכתר קבוע?

לאחר השחזת השן (הקטנתה בכל המימדים, מכין הרופא את הכתר הזמני מאקריל. ישנם המגדילים לעשות ובשלב מסויים מחליפים את הכתר הזמני שהוכן באופן מיידי בכתר זמני (או גשר זמני) המוכן ע"י טכנאי. הכתר הזמני מדמה את כל פעולות הכתר הקבוע:

  • מותאם לשוליים של השן באופן מיטבי ובכך מוסיף לאיטום נגד דליפת הרוק לתוך פנים השן. ההתאמה הטובה גם מונעת נפילתו.
  • מותאם לשיניים הסמוכות ובכל מונע דחיסת מזון בין השיניים וכאבים ממקור חניכיים. מאפשר בכך דימוי ההתאמה לחניכיים הצמודות.
  • מותאם לשיניים הנגדיות (בלסת הנגדית) ובכך מדמה לעיסה אפקטיבית.
  • מכיוון ועוטף את השן, מהווה שכבת הגנה משבר וגירויים חיצוניים.
  • מאפשר בדיקת התאמת צבע וצורה של השן הסופית. כתר קבוע מחרסינה לא מאפשר שינויים קלים ומהירים.

החסרונות של הכתר הזמני:

  • הוא מותאם פחות טוב לשוליים מאשר כתר קבוע ולכן יש סיכוי גדול יותר לעששת בשוליים.
  • הוא שביר יותר מפני שעשוי מאקריל (חלש יותר מחרסינה). הוא נשחק מהר יותר.
  • עלול ליפול ולהעמיד את המתרפא בבעיה אסתטית. עלול להיבלע ולחייב הכנה חוזרת.
  • מתרפאים מסוימים לא חוזרים לטיפול ולהכנת כתר קבוע אם הזמני נח להם "מידיי".

הכתר הזמני מהווה הדמיה למצב הסופי ובכך מאפשר לנו לבדוק את תקינות כל מערכות השן במהלך תפקוד, לעיסה. זו הסיבה שרופאים רבים לא מוותרים על שלב זה. לאחר השלמת כל הטיפולים בשן ווידוא תקינות הלעיסה והמצב הרנטגני, ניתן להשלים את הטיפול ולבצע כתר קבוע (מחרסינה).

לאחר הכנת הכתר הזמני עולה השאלה, ומה עכשיו? האם להמשיך בהכנת הכתר הקבוע או להמתין תקופה של מספר חודשים עם הכתר הזמני?

כתר קבוע מותאם לשן טוב יותר ולכן'מבחינה בריאותית' עדיף תמיד כתר קבוע על המתנה עם כתר זמני.

מבחינה כלכלית המצב שונה…

מכיוון ועלות כתר קבוע גבוהה משמעותית מכתר זמני, אם נאתר כישלון (כלומר דלקת) ונחליט לעקור את השן, ולא לנסות בכל זאת לשמר את השן, כדאי לעשות זאת לפני ההוצאה הגדולה, כלומר, לפני ביצוע כתר קבוע. כמו כן, אם לא בוצע עדיין כתר קבוע, ניתן לבצע חידוש טיפול שורש (דרך הכותרת) ביתר קלות. יש לסייג זאת ולומר, כי אין טעם לחדש טיפול שורש איכותי שנעשה ע"י מומחה לטיפולי שורש ולכן אופציה זאת רלוונטית אולי לטיפולי שורש שנעשים באופן לקוי.

ההחלטה, אם כך, על המתנה עם כתר זמני עדיפה מבחינה כלכלית. מבחינה בריאותית קיימת עדיפות לביצוע כתר קבוע.

אבל מה קורה אם טיפול השורש / חידוש טיפול השורש נכשל?

בואו נתאר שני מצבים בהם למרות מיטב יכולתו של רופא השיניים, יש דלקת ולכן בעיני המתרפא מוגדר המצב כ"כשלון" :

בשן לא הייתה דלקת לפני ביצוע טיפול השורש אבל עכשיו, לאחר מספר חודשים, אנו מאתרים סימן רנטגני חדש לדלקת. הדלקת יכולה להיות שקטה או עם כאבים, בכל מקרה, מדובר בתהליך שיוביל, ללא טיפול, לפגיעה מתווספת, אזורית והרסנית. הסיבה היא טיפול שורש לקוי או חיידקים שהצליחו לשרוד באתרים ייחודיים בקצה שורש השן.

ישנם מצבים בהם יש דלקת (אם או בלי כאבים), כלומר, יש חיידקים (זיהום) בתעלות. מטרת טיפול השורש או חידוש טיפול השורש הוא לנקות את החיידקים. ניקוי איכותי יוביל להפסקת הדלקת (שהיא בעצם תגובת ההגנה של הגוף כנגד הסיכון בפלישת החיידקים מתוך השן אל אברי הגוף). במידה וטיפול השורש לא יהיה איכותי ומוקפד או במידה והחיידקים מצאו "נישות", אתרי מחבוא, מפני מכשירי הניקוי שלנו, זה יוביל למצב שהחיידקים ישרדו ולכן גם התהליך הדלקתי ההרסני בעצם ישאר.

מה חלופות הטיפול, האפשרויות, במקרה של כישלון?

  1.  אפשרות אחר היא להרים ידיים, להחליט שהשקענו מספיק בשן ובניסיונות השימור ("ההצלה") ולעקור אותה , אופציה ללגיטימית
  2.  אפשרות שנייה היא לבצע ניסיון שימור נוסף ע"י טיפול שורש כירורגי, אפיסקטומי. מדובר בהוצאה כספית נוספת ובטיפול עם אחוזי צלחה גבוהים אך לא 100%.

אם הטיפול בוצע ע"י מומחה לטיפולי שורש, אין טעם לחדשו שוב. אם הטיפול בוצע באופן לקוי, אז בהחלט ניתן לשקול לחדשו ע"י אנדודונט מומחה.

ההחלטה האם לבצע כתר זמני או כתר קבוע בסיום טיפול שורש, היא החלטה כלכלית. מבחינה רפואית, עדיף לבצע כתר קבוע.

לסיכום

קיימת חשיבות מכרעת לביצוע איטום כותרתי טוב בסיום טיפול השורש. לכן יש לבצע בכל מקרה מבנה קבוע. מבין שתי האפשרויות, כתר זמני או כתר קבוע, קיימת עדיפות לשני (החלטה בריאותית). במידה ומחליטים להמתין עם שיקום זמני (החלטה כלכלית) , יש לוודא שלמרות ומדובר ברכיב זמני, אין לזלזל בהכנתו. יש לוודא שהכתר מותאם לשן, יציב ואוטם היטב את כותרת השן. יש לבצע ביקורת לאחר חצי שנה ולהחליט על המשך שיקום קבוע, או במידה וקיימת עדיין דלקת לבצע אפיסקטומי או לחלופין להחליט על עקירת השן.