טיפול מוקדם ימנע סיבוכים עתידיים
ישנם מטופלים עם נטייה "משפחתית" למחלת חניכיים . אלו מטופלים ע"י פריודונט מומחה לחניכיים וכך גם כל בני ובנות המשפחה.
בפוסט זה אני מכוון למטופלים "רגילים" ללא נטייה מיוחדת למחלות חניכיים. התהליכים שאני מתאר יהיו מהירים ויותר חריפים אצל אלו עם מחלת חניכיים ברקע אך הם יכולים להתרחש גם אצל אלו ללא נטייה או מחלה פעילה בייחוד במקרים בהם הבעיה לא מאותרת ומטופלת מוקדם.
אני מתרכז בקשר בין עששת שמובילה לצורך בטיפול שורש והקשר למחלת חניכיים מקומית אך הרסנית לעיתים. מדובר בכל אלו שנמנעו מטיפול דנטלי מוקדם ובחרו ב"הדחקה" או "מעקב".
השן היא איבר מיוחד ויוצא דופן
את הכותרת והחניכיים אנחנו רואים במבט חיצוני. מתחת לפני השטח יכולה להיות חבויה דלקת שקטה אך הרסנית של החניכיים או דלקת בקצה השורש.
השן היא איבר מיוחד. הוא בעצם איבר "חוץ גופני". אסביר…
החלק התפקודי, שלועס, הכותרת, נמצאת מחוץ לגוף. הכותרת והשורש אחד הם. החלק שמעגן את השן אל הגוף בעל הרכב מיוחד.
השן אינה תפוסה באופן הדוק לעצם הלסת. היא מחוברת עם סיבים גמישים כאשר אזור החיבור בעל מרווח קטן מאד המאפשר תנועה מסוימת. באופן זה, יש בולם זעזועים שמאפשר התגברות על כוחות לעיסיים רגעיים מוגברים. החלק בשן הנמצא תחת החניכיים ובחיבור הדוק אך גמיש זה נקרא "שורש".
אם כך, השן נמצאת במן מכתשית (שקע המותאם באופן אישי למבנה השורש). בין השן למכתשית העצם קיים מרווח מינימאלי ובו סיבים. זהו אזור פעיל מאד מבחינה ביולוגית. כלומר, אזור זה חש את עוצמות הלעיסה ויש בו את מערכת החיסון של הגוף.
ישנו אזור נוסף חשוב הקיים במערכת זו והוא אזור החיבור הכותרתי ביותר של מערכת הסיבים. באזור הכותרתי ביותר יש חיבור סיבי של החניכיים אל השן באופן היקפי. אזור זה יוצר מחסום בפני חדירת זיהום מהרוק אל מערכת הסיבים בשורש. מנגנון זה דומה בכל רקמת העור. רקמת העור (בפה היא נקראת חניכיים) יוצרת סגירה הרמטית בפני זיהומים חיצוניים. אזור הסיבים המחברים את השן הוא אזור רגיש מאד לזיהומים.
חוסר ניקוי של אזור החניכיים המהודקות אל השן גורם להצטברות חיידקים מהרוק והתחלת דלקת חניכיים ראשונית. המשך חוסר ניקוי יביא לדלקת עמוקה יותר שתגרום לנסיגת חניכיים ועצם לכיוון קצה השורש
הזיהום לא נח לרגע, המצב מחמיר והנזק מצטבר
ככל שעובר הזמן ללא טיפול המצב מחמיר
- העששת מעמיקה – החור הקטן, העששת, מעמיק ככל שהחיידקים ממיסים את חומר השן. ראו בתמונה משמאל לימין את הגדלת החסר בכותרת עד כדי "פריצה" לחלק החי הפנימי ב"לשכה".
- לאחר הפריצה ללשכת המוך יש צורך לבצע טיפול שורש. אם הוא לא מבוצע מיד, הזיהום, החיידקים, מעמיקים לתוך התעלות ומתבססים בקצה השורש. זהו אזור שאינו נגיש למערכת החיסון ותרופות אנטיביוטיות
- חור גדול, מביא לדחיסת מזון ודלקת בחניכיים, מצב שמוביל לנסיגת העצם הסמוכה והיווצרות נסיגת חניכיים מקומית.
- התגובה החיסונית, הדלקת, מפנה עצם בקצה השורש ובאזור החניכיים ליד העששת, כדי לאפשר תגובה דלקתית יעילה. ככל שעובר יותר זמן ללא טיפול, כך גודל אזור העצם שמפונה.
חשוב להבין : כפי שציינתי בפוסט נפרד על הנזקים מדלקת שורש שקטה, כך גם המצב עם נזקים לדלקת חניכיים שקטה המובילים לנסיגת עצם החבויה תחת חניכיים הנראות תקינות.
אדגיש נקודה זו. כאשר העצם נסוגה לכיוון קצה השורש הן לעיתים מושכות את החניכיים מטה. מצב זה נראה כנסיגת חניכיים וחשיפת השורש. לעיתים, העצם נסוגה אך החניכיים נשארות גבוהות ונראות תקינות. ניתן לאתר בעיה רק בהחדרת מחדר חניכיים המדגים הפרש בין נראות גובה החניכיים ומיקום העצם הנסוגה.
עד כמה הנזק יכול להצטבר בעצם הסובבת את השן
הנזק מצטבר ב:
- כותרת – ריכוך חומר השן ע"י החיידקים, העששת, יכולה להרוס את קירות השן עד כדי חדירה לשורש השן. מצב מתקדם זה יכול להביא למסקנה שגם אם ניתן להשלים טיפול שורש, לא ניתן לשקם אותה (לבנותה מחדש). סיבת ההמלצה לעקירה אם כך, לא קשורה למומחה לטיפול שורש אלא לשיקולים של שיקום השן.
- הסיכוי להצלחת טיפול שורש יורד ככל שהזיהום מתבסס בתעלות השורש. ניתן להרחיב פוסט זה.
- הרחבת אזור פינוי העצם בעקבות הדלקת (התגובה החיסונית של הגוף) יכולה לגרום לאיבוד תמיכת השן והתחלת ניידות מוגברת (השן מתנדנדת). סיבת ההמלצה לעקירת השן היא איבוד תמיכת החניכיים סביב השן. המלצה זו מגיעה בדר"כ מפריודונט מומחה לחניכיים.
זיהום פנימי, בתוך הלשכה והתעלות, היוצר תגובה חיצונית בקצה השורש הינה דבר שכיח. העצם מפונה ונעלמת מכיוון קצה השורש לשאר הכיוונים בלסת.
זיהום בחניכיים, בעקבות חוסר ניקוי מספק והצטברות אבנית, הגורם לנסיגת עצם מכיוון החניכיים לכיוון עומק הלסת גם הוא תהליך שכיח ובדר"כ איטי.
במקרים חריגים, בעיקר במקרים שהוזנחו במשך שנים רבות, הנזק מכיוון החניכיים מתחבר לנזק לעצם המתפשט מכיוון קצה השורש מעלה. חיבור זה יוצר תהליך משולב, הדורש טיפול פנימי, ראשוני (טיפול שורש). לאחר מכן יש להשלים טיפול חיצוני בחניכיים.
מצב משולב זה הוא מורכב ועם סיכויי הצלחה בינוניים לטווחים ארוכים. מקרה מסוג זה חייב להיבחן ע"י פריודונט מומחה ומומחה לטיפולי שורש. במקביל יש להכין תוכנית טיפול ע"י רופא משקם.
הגוף מפנה עוד ועוד עצם גם לכיוון תחתית הלסת אך גם לכיוון החניכיים
אזור פינוי העצם יכול לפגוע באזורים סמוכים. יכולה להיות פגיעה באזור תעלת העצב, פגיעה בסינוס והתפתחות סינוסיטיס ופגיעה בשורשים של השיניים הסמוכות.
לאחר התבססות הזיהום בקצה השורש הגוף מפנה רקמת עצם קשה ומחליפה ברקמה דלקתית פעילה להתמודד עם ניסיונות חדירת הזיהום מהתעלה בקצה השורש אל תוך הגוף
זיהום משולב, פנימי וחיצוני, הינו המצב המורכב ביותר לפתרון
כפי שתיארתי בפיסקה קודמת, הזיהום בדר"כ חודר דרך עששת, חור, בכותרת. משם אל קצה השורש.
ישנם מקרים, כפי שניתן לראות בתמונה, בהם נזק מעמיק חיצוני מכיוון החניכיים, נסיגת עצם וחניכיים מקומיות, יוצרות כיס (מרווח מקומי וצר בין השן לעצם) המאפשר לזיהום להגיע ולחדור אל השן מכיוון קצה השורש. כלומר, הזיהום מגיע דרך כיס בחניכיים המעמיק עד קצה השורש.
מקרה דומה נוסף הוא כשאר קיים סדק לאורך השורש. הסדק מאפשר חדירת זיהום פנימי לתעלה אך גם מוביל זיהום לאורכו פנימי לאורך החניכיים. זהו מקרה קלאסי ומורכב לאבחנה לזיהום פנימי וחיצוני. שן סדוקה, יש לעקור מוקדם ככל הניתן.
נסכם:
שתי המחלות, זו בחניכיים וזו בקצה השורש, מתרחשות בדר"כ בנפרד וללא קשר.
הטיפול בדלקת חניכיים הוא חיצוני (סילוק הזיהום החיצוני על גבי השורש). הטיפול בדלקת של קצה השורש הוא פנימי (סילוק הזיהום שחדר ללשכה ולתעלות ע"י טיפול שורש)
ישנם מקרים חריגים בהם מתרחש חיבור בין שתי הבעיות. הדבר מתרחש בעיקר כאשר מקור הבעיה לא מטופל, מעמיק ויוצר נזק מצטבר.
נסיגת החניכיים יכולה במצבים אלו לגרום לדלקת בקצה השורש, ולחילופין, דלקת קצה שורש והנזק בעצם יכול לגרום לדלקת חניכיים ונסיגת חניכיים קיצונית והרסנית במיוחד.
סיכויי הישרדות השן יורדים ככל שהבעיות הנ"ל מחריפות.
איתור ווטיפול מוקדמים יביאו למניעת סיבוכים
אני ממליץ להתייחס לכל דלקת דנטלית, בין אם היא בקצה השורש ובין אם היא בחניכיים בשיא הרצינות, גם אם הן אינן כואבות כרגע.
כדאי להתייעץ עם פריודונט מומחה לגבי דלקות בחניכיים ועם מומחה לטיפולי שורש, אנדודונט, לגבי מקרים של דלקת של קצה השורש.