הדמיה, צילומי רנטגן. כלי הכרחי אך חלקי
בחירת ההדמיה (סוג הצילום) הנכונה היא שלב קריטי בטיפול הדנטלי.
יש להבחין בין מטופל המגיע עם תלונה חריפה הדורשת מענה מידי ובין מטופל ותיק המגיע לבדיקה תקופתית.
נתחיל בשני. לאחר תקופת הכרות עם מטופל, ניתן להמליץ לו על סוג ההדמיה הדרוש לצורך בדיקה תקופתית. קיימת חשיבות עליונה לקבוע עד כמה המטופל נוטה לפתח מחלות דנטליות. האם הוא בסיכון לפתח חורים או נסיגת חניכיים או שניהם. האם יש לו שיני בינה כלואות או בעיות אחרות הדורשות מעקב רנטגני.
לעומת זאת, במטופל חדש או כזה המגיע עם תלונה חריפה הדורשת מענה מידי המצב שונה. עלינו, דבר ראשון, להקשיב לו (אנמנזה) ולראיין אותו בפרוט לגבי תלונתו וזאת כדי להבין בשלב הבא, איזו הדמיה מתאימה בכדי לאתר את מוקד הכאב.
מוקד כאב ברור הממוקם בשן אחת ידרוש צילום בודד ואיכותי ברזולוציה גבוהה וזוויות מדוייקת. הצילום ידגים גם את השורשים וגם את הכותרת. לעומת זאת, מוקד כאב לא ברור הנמצא ברבעון מסוים של הפה, ידרוש התייחסות רנטגנית שונה.
סוגי הצילומים הדנטלים הנפוצים
מלבד צילום הסיטי, שאר הצילומים המוצגים כאן הם הדמיה דו-מיימדית (השטחה) של מצב תלת-מיידי. פענוח הצילום, לכן, אינו פשוט ודורש ניסיון ומיומנות.
- צילום נשך
- צילום פרי-אפיקלי
- צילום סטטוס
- אוקלוזלי
- צילום פנורמי
- צילום סיטי (CBCT)
צילום נשך - bitewing
צילום נשך נועד לאתר בעיות באזור הכותרת והעצם הצווארית (הקרובה לכותרת)
בצילום ניתן להדגים עששת בנקודות המגע. עששת (חורים) אלו אינם נראים במבט חיצוני (בדיקה קלינית). אצל רוב המבוגרים ישנם נקודות מגע שהינן נקודות תורפה לדחיסת מזון והתפתחות עששת נסתרת.
זהו הצילום הבסיסי ביותר שמבוצע בכל ביקורת שנתית. כדי לבדוק את כל השיניים, נהוג לבצע 2 צילומים לכל צד (אם מדובר בצילום בגודל בינוני) או צילום אחד לכל צד (אם מדובר בסרט צילום ארוך וצר).
ישנם מקרים בהם ניתן להעמיד את סרטי הצילום באופן אנכי (צילום נשך ורטיקלי – אנכי) ובכך להגדיל את ההדמיה של השורשים. נהוג להשתמש בשיטה זו לאבחון בעיית נסיגת עצם עקב מחלת חניכיים.
צילום פרי-אפיקלי - periapical
צילום פריאפיקלי בשיטת מקביליות
צילום פריאפיקלי בשיטת חוצה זוית
צילום פריאפיקלי (פרי-ליד, אפיקלי -קצה השורש) נועד להדגים את כל השן אך בייחוד את אזור קצה השורש.
בשיטה המקבילית משתמש הרופא/הטכנאי במכשיר להחזקת הצילום ולכן הצילום מדוייק יותר וגם דומה בזווית לצילומים קודמים. מצב זה משפר את איכות הצילום ומאפשר השוואה טובה יותר לצילומים קודמים.
במקרים מורכבים, יש לבצע צילומים נוספים בזוויות חריגות, וזאת כדי לתת נקודת מבט נוספת של השן.
צילום סטטוס
סטטוס מלא הוא אוסף צילומים פרי-אפיקלים ונשכים.
סטטוס מקביליות וסטטוס רגיל (שיטת חוצה-זווית) נותנים סקירה יסודית של כל השיניים.
סטטוס מקביליות מלא, דיגיטלי הוא האיכותי יותר מבין השניים. הוא דרוש במיוחד במצבים בהם יש מצב דנטלי מורכב (הרבה טיפולים דנטליים מסוגים שונים). כדאי לבצע צילום יסודי זה, פעם במספר שנים, וזאת כדי לקבל מידע, שניתן להשוותו לצילומים קודמים.
כדאי שהצילום יבוצע ע"י מכשור מודרני וישמר כקובץ דיגיטלי שרזולוציה גבוהה.
כאשר הצילום דיגיטלי, ניתן להעבירו בקלות בין הרופא המשקם והמומחים בתחומים השונים. רזולוציה גבוהה מבטיחה יכולת להגדיל את הצילומים בלי לאבד מאיכות הפרטים בו.
צילום אוקלוזלי
צילום זה נפוץ בקרב רופאי ילדים ומאפשר מבט "על". באופן זה ניתן לאתר שיניים עודפות ואו כאלו הנמצאות במנח לקוי.
צילום זה מאפשר איתור בעיה ומקטין את הצורך לבצע הדמיה בעלת רמת קרינה גבוהה, כמו CT.
צילום פנורמי
מכשיר פנורמי דומה מאד למכשיר סיטי דנטלי.
המתרפא יושב והמצלמה מסתובבת סביבו. הצילום מכיל את הלסת אך גם הפרעות רבות (השלכות של העצמות הסמוכות). הצילום נותן מבט נרחב הכולל את עצמות הלסת והמפרק בעוד שהשיניים אינן מקבלות מקסימום מיקוד.
מסיבה זו, לא ניתן לאבחן בקלות בעיות קטנות התחלתיות אלא רק בעיות בשלב מתקדם.
הצילום מתאים במקרים בהם רוצים לקבל מושג לגבי מיקום שיני הבינה, בעיות בפתיחת הפה או כדי לקבל מבט כללי על המשנן, בלי לרדת לפרטים.
מסיבה זו, לדעתי, צילום זה אינו מתאים כצילום ביקורת שנתית. רמת הקרינה דומה לזו של סטטוס מלא אבל רמת הפרטים נמוכה מאד.
צילום סיטי (CBCT)
גם בצילום סיטי (בדומה לפנורמי) המטופל מקבע את ראשו והמצלמה מסתובבת סביבו.
ניתן לקראו ביתר הרחבה בפוסט הבא.
גם בצילום סיט
אנו סופגים קרינה מייננת בדרכים מגוונות…
יש לבחון את היתרונות של תמונה תלת-מיימדית בהבנת הבעיה ובחינת הפתרונות האפשריים מול הסיכונים של קרינה.
אנו סופגים קרינה באופן יום יומי בחשיפה לשמש, בטיסות ובחשיפה לרנטגן דנטלי ורפואי.
עם שיפור בטכנולוגיה בעשור האחרון, רמת הקרינה בסיטי דנטלי (CBCT) ירדה והיא היום קטנה משמעותית מסיטי רפואי. ולכן ההתוויות לשימוש עלו.
מה הצילום המתאים לי?
רופא השיניים אמור להכיר את המטופלים שלו ולהתאים להם את סוגי הצילומים המתאימים.
אם אתה מטופל ללא חורים (עששות) ועם היגיינה אורלית מעולה (איכות הצחצוח ותזמונו המדויק), יתאים לך להגיע לביקורת שנתית ולבצע צילומי נשך
אם את מטופלת עם טיפולי שורש למכביר, הייתי ממליץ לבצע פעם בשנה-שנתיים ביקורת עם סטטוס מקביליות מלא ודיגיטלי.
כאשר יש בעיה נקודתית, יש לבצע צילום פרי-אפיקלי (פ"א) המדגים את הכותרת ואת השורשים ובמקרים של מורכבות גבוהה יש לבצע צילום סיטי מעביר אותנו לעולם התלת-מיימד.
שם הפוסט טוען כי הצילומים הינם הכרחיים אך חלקיים. חשוב להבין כי, לא מספיק לשלוח לי צילום (גם לא סיטי) של המקרה, יש צורך גם בבדיקה קלינית. על חשיבות הבדיקה הקלינית, בפוסט נוסף…